הרוב היהודי רפורמה בבג"ץ

לצורך שמירה על רוב יהודי בישראל ומניעת הפיכתה של ישראל למדינה רב לאומית יש צורך לבצע רפורמה דחופה בבג"ץ ובמשפט.
בבג"ץ קעדאן ובבג"ץ איחוד משפחות הפכו שופטי בג"ץ את ישראל למדינה דו לאומית. 
בבג"ץ המסתננים הפכו שופטי בג"ץ את ישראל למדינה רב לאומית.

להלן בסיס חבילת הרפורמה במשפט המתבקשת:
שופטים יבחרו על ידי הכנסת בלבד.
תבוטל הוועדה לבחירת שופטים. לשופטי בית המשפט העליון לא תהיה עוד כל השפעה על מינוי שופטים.
לאור התערבות השופטים בעניינים מדיניים פוליטיים חשובים שנמצאים במחלוקת פוליטית, מינוי שופטים לבית המשפט העליון על פי מפתח פוליטי.

היועץ המשפטי לממשלה, המשנים שלו, היועצים המשפטיים של המשרדים יכהנו כמשרות אמון של הממשלה.
יבוטלו ועדות האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה והמשנים ופרקליט המדינה ובחירתם ישירות על ידי הממשלה.

חיוב שופטי בג"ץ והעליון ליתן פסק דין תוך לא יותר משלושה חודשים מיום הוצאת צו ביניים (צו מניעה)
לא יהיה עוד מצב שבג"ץ יוכל לעכב ביצוע למדינה לזמן בלתי מוגבל.

תיקון סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 
תיקון לפסקת ההגבלה בחוק יסוד האדם וחירותו. במסגרת התיקון תימחק בפסקת ההגבלה, בסעיף 8 לחוק היסוד הדרישה למידתיות, לתכלית ראויה ובנוגע לערכיה של מדינת ישראל שכן מילים אלו עמומות ונתונות לפרשנות. ניתן יהיה בחוק רגיל של הכנסת לגבור על חוק היסוד במידה ויצוין זאת במפורש בחוק.
חוק יסוד זה יהיה מנחה רק בחוקים שלא כתוב בהם במפורש שהם גוברים על חוק היסוד.

ביטול בג"ץ והקמת בית משפט לחוקה ששופטיו יבחרו על ידי הכנסת
בשלב שני לאחר חקיקת חוק יסוד: ההגירה לישראל, חקיקת חוק יסוד: בית משפט לחוקה על פיו יבוטל בג"ץ ויוקם בית משפט לחוקה אשר יפסוק על פי חוקי היסוד תוך מתן עדיפות עליונה לחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי וחוק יסוד: ההגירה לישראל על פני כל חוקי היסוד האחרים.
מינוי שופטים לבית המשפט לחוקה כולל של נשיא בית המשפט לחוקה יתבצע או על ידי הכנסת או על ידי העם או על ידי ראש הממשלה למשך ארבע שנים בלבד.

הגבלת כהונת נשיא בית המשפט העליון לארבע שנים
במקום שבע שנים כיום.
הכנסת תהיה רשאית להאריך בשלוש שנים נוספות.

איסור על בית המשפט העליון להיות הגורם האחרון שמבטל חוק של הכנסת
הכנסת תהא רשאית לחוקק ברוב רגיל את אותו חוק שנפסל על ידי בג"ץ
אופציונלי: חקיקה שתמנע משופטי בג"ץ מלהתערב בענייני מלחמה, מלחמה בטרור, תוואי הגדר, הגבולות, דמוגרפיה וקביעת פיזור

מדוע צריך את הרפורמה בבג"ץ?
מה שקורה בבית המשפט העליון מחייב רפורמה משפטית מקיפה דחופה כדי להגן על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לדורות ולמניעת הפיכתה למדינה רב לאומית.
ישנו קשר ישיר בין הצורך לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי לבין הצורך ברפורמה בבג"ץ.
בלא רפורמה בבג"ץ עלולה מדינת ישראל לחדול מקיומה כמדינה יהודית ולהפוך למדינה רב לאומית.
שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק עיכבו את הקמת גדר ההפרדה מצילת החיים בתקופה בה נרצחו מאות ישראלים ונפצעו אלפים בפיגועי טרור רצחניים ברחובות ישראל גדר שנועדה למנוע כניסות חופשיות של המוני פלסטינים לתוך ישראל.
כמו כן שופטי בג"ץ מנעו ממדינת ישראל מלטפל כפי שתכננה בבעיית המסתננים בתקופה בה המוני מסתננים נמצאים בתוככי ריכוזי הערים.
לכך נוסיף את בג"ץ השלטים בו בג"ץ אסר להציב שלטים רק בעברית בישראל ואת בג"ץ היישובים היהודיים בו בג"ץ אסר להקים יישובים יהודיים במדינה היהודית.
עובדות אלו כשלעצמן של בג"ץ גדר ההפרדה, בג"ץ המסתננים, בג"ץ השלטים ובג"ץ היישובים היהודיים מספיקות כדי לקבוע שהאקטיביזם השיפוטי שננקט בבג"ץ פוגע בדמוקרטיה, בעקרון הפרדת הרשויות, בשלטון החוק, בביטחון מדינת ישראל ובהמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לדורות.
להלן ארבע הצעות לשינויי חקיקה לגבי בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק): 
יש פתרון חקיקתי לבעיית האקטיביזם השיפוטי הנוכחי דלהלן: 

1. חקיקה שתוציא את שופטי בית המשפט העליון מהועדה למינוי שופטים
בית המשפט העליון הוא לא הבית הפרטי ולא העסק הפרטי של שופטי בג"ץ ועל כן אין כלל להתחשב בדעתם בעת מינוי שופטים.
איסור על שופטי בג"ץ מלהתערב בקביעת שופטים יכול למנוע ולו למראית עין שחיתות שיפוטית ומינוי מקורבים וחברים תוך שמירה על אחידות דעות. 

2. חקיקה שתבטל את בג"ץ ותקים בית משפט לחוקה ששופטיו ימונו על ידי הכנסת
במשפט אין ודאות משפטית, כל נושא שבמדיניות נתון לפרשנות משפטית דו משמעית ועל כן יש לאפשר לכנסת לבחור שופטים שייבחרו בפרשנות השיפוטית שמתאימה למדיניות הנהוגה באותה עת. שופטי בית המשפט העליון בשבתם כבג"ץ מתערבים בנושאי מדיניות ועל כן יש להקים לצורך כך בית משפט מיוחד לחוקה ששופטיו יבחרו על ידי הכנסת לתקופה אחת בלבד של כהונת אותה כנסת בה נבחרו. שופטי בית המשפט העליון יוכלו להתפנות לעסוק במבנה אחר בנושאים אחרים של ערעורים כגון פליליים ואזרחיים. 

3. חקיקה שתמנע משופטי בג"ץ ובאם יוקם בית משפט לחוקה אזי משופטי בית המשפט לחוקה מלהיות הפוסקים האחרונים בפסילת חוקים או בכל נושא מדיני או כללי
היות ושפטי בג"ץ מתערבים בנושאים מדיניים בפסקי דינם ופועלים כך על פי פרשנות משפטית אותה הם מפעילים על פי דעתם האישית אין שום מקום לאפשר לשופטי בג"ץ להיות השופטים האחרונים בנושאים מדיניים, בנושאי חוקים ובנושאי החלטות ממשלה ובכלל ולכן יש לאפשר לכנסת בכל נושא שנפסק להיות הפוסקת האחרונה.

4. חקיקת מגוון חוקי יסוד ברורים שימנעו משופטי בג"ץ מלנקוט פרשנות משפטית אחרת
יש לחוקק את חוק יסוד: ההגירה לישראל שימנע הגירה לישראל שלא על פי חוק השבות ויאפשר לסלק את כל המסתננים מריכוזי הערים, למנוע איחוד משפחות של פלסטינים ושהייה של עובדים זרים שתמה תקופת עבודתם.
יש לחוקק את חוק יסוד: מניעת השתלטות על קרקעות המדינה שתאפשר לסלק את כל הפולשים בנגב ובכלל ללא כל מתן פיצוי לפולשים. 
יש לחוק את חוק יסוד: התמיכה בתרבות שיאפשר שלא לממן תרבות כנגד ישראל וחיילי צה"ל.
ומגוון חוקי יסוד נוספים.
יש אומרים שצריך להפריד האקדמיה מפוליטיקה, התרבות מפוליטיקה והמפשט מפוליטיקה. מי שאומר זאת למעשה אומר שלטון של פקידים שיש להם דעות פוליטיות מבלי שנבחרו על ידי הציבור. אין לאפשר קיום מצב של אנשים שכביכול מורמים מהעם שיחליטו עבור הציבור מבלי שיבחרו.

להלן פירוט ההצעות לשינויי חקיקה 
תיקון סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה מינוי שופטים 
להלן נוסח הסעיף:
(א) שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים. 
(ב) הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה… 
החל מ 1.9.2008 – תיקון מס' 55 תשס"ח 2008 – סעיף 7 לחוק בתי משפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984: 
7. (א) ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה. 
(ב) אלה רשאים להציע מועמדים: (1) שר המשפטים; (2) נשיא בית המשפט העליון; (3) שלושה חברי הועדה כאחד. 
(ג) (1) הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה; 
(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים. 
ההצעה: 
למחוק מהסעיף את שופטי בית המשפט העליון ואת סמכותו של נשיא בית המשפט העליון להציע מועמדים.
התוצאה: שופטי העליון לא יהיו עוד בוועדה לבחירת שופטים.

תיקון סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה בית המשפט העליון 
נוסח הסעיף כיום:
(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק: בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
ההצעה: למחוק את הסעיף.
לחוקק סעיף חדש על בית משפט לחוקה וסמכויותיו 
התוצאה: תיקון חקיקה שיבטל את בג"ץ ויקים בית משפט לחוקה ששופטיו ימונו על ידי הכנסת. 
כמו כן יש צורך לבצע תיקון חקיקה ימנע משופטי בג"ץ ובאם יוקם בית משפט לחוקה אזי משופטי בית המשפט לחוקה מלהיות הפוסקים האחרונים בפסילת חוקים או בכל נושא מדיני או כללי. 

חקיקת מגוון חוקי יסוד לאומיים
יש צורך בחקיקת מגוון חוקי יסוד לאומיים מפורטים וחד משמעיים שימנעו משופטי בג"ץ מלנקוט פרשנות משפטית אחרת ולא ניתן יהיה לפסול אותם. 
יש לקבוע בחוקי היסוד באופן מפורש שהם גוברים על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכל האמור בו.
אפשרות נוספת שניתן לשקול היא לבטל לחלוטין את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שנוצל על ידי שופטי בג"ץ לביצוע פרשנות משפטית כנגד המדיניות של מדינת ישראל  וזאת במקביל לחקיקת חוקי היסוד המפורשים שיאפשרו את מניעת ההגירה לישראל למעט חוק השבות ואת ההקמה של יישובים בישראל 

תיקון סעיף 27 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קביעת מותבים ומועדים 
(א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון 
(ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית בית המשפט העליון 
ההצעה: 
למחוק מהסעיף את נשיא בית המשפט העליון דבר שיכול למנוע ולו חשש לפסיקות מוזמנות ברוח רצונו של הנשיא ולהוריד את הכוח הרב המצוי בידי נשיא בית המשפט העליון.

להלן יפורטו הבעיות במצב הקיים ודוגמאות להן
המצב הקיים 
1. לשופטי בג"ץ השפעה בבחירת שופטי בג"ץ – 
אפשרות לחבר מביא חבר 
2. בג"ץ מתערב בענייני מדיניות ממשלתית  
3. בג"ץ רואה עצמו מוסמך לבטל חוקים 
בשתי האפשרויות האלו קיימת אפשרות להתערבות שופטים על פי דעותיהם הפוליטיות
4. הרכב השופטים ומועד הדיון הראשוני נקבע ע"י נשיא העליון  – אפשרות זו מהווה אפשרות לפסיקות מוזמנות 

הבעיות שיוצר המצב הקיים
פגיעה בדמוקרטיה 
פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות 
פגיעה בביטחון המדינה ובפיזור הדמוגרפי 
איום אסטרטגי על מדינת ישראל 
אפשרות לשחיתות שיפוטית 
הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינה רב לאומית 


דוגמאות לפגיעה 
בג"ץ השלטים
בג"ץ קעדאן
בג"ץ תוואי גדר ההפרדה 
בג"ץ המסתננים
בג"ץ עניין הגדר בבית הדין הבינלאומי בהאג 
בג"ץ משטר ההיתרים 
בג"ץ כביש 443 
בג"ץ המכשול בדרום 
בג"ץ נוהל שכן 
בג"ץ חוק הנזיקין האזרחיים 
בג"ץ הסיכול הממוקד 
בג"ץ חקירות השב"כ 
בג"ץ חוק האזרחות/איחוד משפחות 
בג"ץ קק"ל 
בג"ץ מתערב במדיניות ובחוקים מכוח עקרון המידתיות.

מה הבעיה בעקרון המידתיות?
עקרון המידתיות מאפשר לשופטים לפסוק על פי דעותיהם הפוליטיות בזמן שיש מביניהם שמדברים על עצמאות שיפוטית כאילו שיש אפשרות שהיא תהיה ניטרלית.
מי שלא מתמצא בעקרון המידתיות יכול לחשוב שרפורמה בבג"ץ עלולה לגרום לפגיעה בעצמאות השיפוטית הניטרלית.
אולם בחינה מעמיקה של עקרון המידתיות מביאה להבנה שאין כל עצמאות שיפוטית ניטרלית כשדנים בנושאים ביטחוניים ומדיניים כגון הגירה התיישבות וכולי.
כששופט צריך לנקוט פרשנות משפטית לנושא מדיני הוא לא יכול להתנתק מדעותיו האישיות הפוליטיות היות ובסופו של דבר הכרעה במבחני עקרון המידתיות לא יכולה להיות אלא על פי דעותיו האישיות.
כאמור נהוג לחשוב לכאורה שאם שופטי בג"ץ פסקו משהו אז ודאי שהוא לא חוקתי – אז זהו שלא.
שופטי בג"ץ פוסקים בנושאים מדיניים חשובים על פי עקרון שנקרא עקרון המידתיות.
עקרון המידתיות נפסק על פי דעתו הפרטית של השופט.
אין איזו הגדרה בחוק ודאית לגבי כל מצב ומצב האם הוא מידתי או לא ולכן מה שנותר לשופטים זה לנסח שאלות ולענות עליהן על פי דעתם האישית.
שופט בעל דעה פוליטית מסוימת יכול לענות על אותה שאלה אחרת משופט בעל דעה פוליטית מדינית אחרת.
כך שאם יבוא אליכם מישהו בעל ארשת חשיבות ויאמר לכם אבל שופטי בג"ץ פסקו שהנושא לא חוקתי תאמרו לו שזה לא מדע מדויק שופטים אחרים יכלו לפסוק משהו הפוך לחלוטין. הכול תלוי בדעתו האישית הפוליטית מדינית של אותו שופט. 
ואם יבוא מישהו ויאמר לכם ששינוי אופן מינוי השופטים הינו פגיעה בדמוקרטיה תוכלו לומר לו הפוך. המצב הקיים בו שופטים הם מבין האחראים על מינוי שופטים הוא פגיעה בדמוקרטיה ופגיעה בעקרון הפרדת הרשוית.

מהו עקרון המידתיות 
המבחנים על פיהם פוסקים בעקרון המידתיות הם יציר הפסיקה. 
על פי עקרון המידתיות החלטה של רשות מנהלית היא כדין רק אם האמצעי השלטוני אשר ננקט, לשם הגשמתה של התכלית השלטונית היא במידה הראויה. 

מהי המידה הראויה? 
שלושה מבחנים מצטברים נדרשים לקביעת מידתיות האמצעי שנוקטת הרשות.
כאמור החלטה במבחני עקרון המידתיות בענייני מדיניות כגון ביטחוניים ודמוגרפים יכולה להתקבל רק על בסיס השקפתו הפוליטית של השופט. 
לכן- עקרון המידתיות לא אובייקטיבי ובלתי מידתי. 

להלן שלושת מבחני המידתיות 
1. מבחן האמצעי המתאים או האמצעי הראציונלי.
נדרש קשר של התאמה בין המטרה לבין האמצעי. 
2. מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה 
מבין מגוון האמצעים שניתן לנקוט בהם להגשמת המטרה יש לנקוט באותו אמצעי שפגיעתו פחותה. 
3. מבחן האמצעי המידתי או המידתיות במובן הצר. 
הנזק לפרט צריך להיות ביחס ראוי לתועלת שהאמצעי יביא. 
האם הפחתה מסוימת ביתרון המושג מהפעולה המקורית למשל באמצעות נקיטת חלופה, תבטיח הפחתה משמעותית בנזק שנגרם מהפעולה המקורית. 

לסיכום – הוצגו לעיל הצעות לשינויי חקיקה אשר יאפשרו
1. למנוע משופטי בג"ץ להשפיע על בחירת שופטים לעליון. 
2. למנוע משופטי בג"ץ להתערב בענייני מדיניות ממשלתית. 
3. למנוע משופטי בג"ץ להיות הפוסקים האחרונים בביטול חוקים.
4. למנוע מנשיא בית המשפט העליון לקבוע הרכבים ומועדי דיונים.
5. לחוקק באופן ברור נושאים חשובים במסגרת חוקי יסוד באופן שלא נתון לפרשנות ובאופן שגובר מפורשות על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

כפועל יוצא של הרפורמה אם תבוצע, תוכל מדינת ישראל לבצע את הדברים הבאים
1. לסלק את המסתננים מריכוזי הערים.
2. לפנות את כל הפולשים מקרקעות הנגב ומשטחי סי.
3. לאסור איחוד משפחות של פלסטינים לתוך ישראל.
4. להקים יישובים יהודיים בישראל.
5. לפרוס שלטי תחבורה בעברית ואנגלית בישראל. ללא ערבית.
6. לסלק עובדים זרים שתמה תקופת כהונתם.
סוף מבוא


מאמרים שנכתבו בעבר בשנים 2007 עד 2012
2007 
15.8.2007 
יחסם של שופטי בג"ץ לגדר ההפרדה 
טרם קבלת החלטת הממשלה על הקמת הגדר הגישה תנועת גדר לחיים בג"ץ בכדי לחייב את הממשלה להקים את כל הגדר אולם שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק סרבו להתערב למען הקמת הגדר בטענה שאין לבג"ץ סמכות להתערב למען הקמת הגדר 
אולם, לאחר שהממשלה הואילה לקבל החלטה על הקמת כל הגדר ועל אף שאזרחי ישראל המשיכו להרצח בפיגועי טרור שבוצעו על ידי פלשתינים, החליט בג"ץ באמצעות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק שיש לו סמכות להתערב נגד הקמת הגדר וגזר עיכובים על הקמת הגדר באמצעות צוי מניעה שהוציא נגד הקמתה
כלומר שופטי בג"ץ היהודים בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק עיכבו את הקמת הגדר מצילת חיי היהודים על אף שאזרחי ישראל המשיכו להירצח ברחובות בפיגועי טרור אכזריים וזאת מכח דאגתם לגישה מהירה של פלשתינים לאדמות ולמעשה מכח דעותיהם האישיות של אותם שופטים שמנסים להצדיק עצמם באיצטלא של מידתיות, תוך התערבות עקב החולשה של הכנסת אשר מאפשרת את ההתערבות הזו של בג"ץ 
בהחלטותיהם לעכב את הקמת הגדר ולהתערב בתוואי הגדר פגעו שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק בביטחון אזרחי ישראל, בדמוקרטיה, בעקרון הפרדת הרשויות ובשלטון החוק 
תנועת גדר לחיים הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שתבטל את כל החלטות בג"ץ שעיכבו את הקמת הגדר אולם ראש הממשלה אריאל שרון סרב לתמוך בחוק 
בבלוג גדר ההפרדה שבאתר זה תיסקר גם הפעילות המשפטית למען הקמת גדר הביטחון והפגיעה שפגעו שופטי בג"ץ בהקמת גדר הביטחון 
כותב שורות אלו השתתף בייצוג האינטרס הביטחוני של אזרחי ישראל במסגרת השתתפות תנועת גדר לחיים בהליכים בבגצים מרכזיים שעסקו בעניין גדר ההפרדה ומעיד על הנעשה בעניין זה ממקור ראשון 

16.8.2007 
היום התפרסם בתקשורת כי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק תיווך בין שר המשפטים דניאל פרידמן לבין נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית דורית בייניש בעניין המחלוקת שנוצרה ביניהם עקב הרפורמות אותן מקדם פרידמן. 
היום יצא בענין זה מאמר מצויין ומומלץ לקריאה של בן דרור ימיני במעריב אני תומך בכל שנאמר במאמר וברצוני להוסיף 
לדעתי בעצם ההתערבות של השופט בדימוס אהרון ברק במחלוקת מול נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש באמצעות פגישותיו עם שר המשפטים דניאל פרידמן יש טעם לפגם. 
אהרון ברק הביא עלינו את האקטיביזם השיפוטי שפוגע בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות, יצר בבית המשפט העליון מעין ממשלת על שמתערבת בעניינים ביטחוניים דמוגרפיים ופגע בביטחון אזרחי ישראל בכך שעיכב בהחלטותיו את הקמת הגדר מצילת החיים בזמן שאזרחים נרצחו בפיגועים ועל כן הוא האדם האחרון שפרידמן צריך לשמוע את דעתו. 
לטובת ביטחון מדינת ישראל, על פרידמן להגביר את הרפורמות, לחוקק לאלתר חקיקה שתמנע מבג"ץ מלפסוק לא רק בפסילת חוקים אלא בכלל בעניינים הקשורים למדיניות ביטחונית ודמוגרפית ושתמנע משופטי העליון מלהתערב במינוי שופטים לעליון ולא להילחץ ממאיימים מטאפוריים בגדיעת ידיים כדוגמת שופט העליון בדימוס חשין ואו ממתווכים למיניהם כדוגמת ברק. 

23.8.2007 
המשטרה החליטה שאין אשמה פלילית בעובדה ששופט בית המשפט העליון לשעבר, מישאל חשין איים בצורה מטאפורית על שר המשפטים עקב הרפורמות המשפטיות הנחוצות כל כך שהוא עורך, בכך שאמר שמי שירים יד על בית המשפט העליון הוא, חשין, יגדע את ידו. 
היום קראנו בתקשורת שחשין ממשיך באמירותיו כנגד הרפורמות המבורכות שעורך שר המשפטים ואמר אתמול ה 22.8.2007 בכנס שנערך שמכון ון ליר בירושלים כי עד צאת הכוכבים הוא יעמוד על דוכן ויתווכח עימו על הרפורמות שעשה 
בהנחה שהדיווח נכון, הפעם חשין לא איים מטאפורית בגדיעת יד. 
היות ועל פי המשטרה מותר היה לחשין לאיים על שר המשפטים בתקשורת בצורה מטאפורית בגדיעת יד ואין הדבר מהווה אשמה פלילית, בהנחה שדינו של חשין הוא כדין כל אזרח והיות ואני תומך ברפורמות במשפט שמנהיג פרידמן הנחוצות כל כך לישראל, אני מודיע בזאת לחשין בצורה מטאפורית כמובן, שמי שירים יד על פרידמן אני אגדע את ידו. 

23.8.2007 
היום התפרסם בעיתון מעריב ששופטי בית המשפט העליון בדימס דליה דורנר, יצחק זמיר ומישאל חשין תקפו את הרפורמות שמנהיג דניאל פרידמן 
וכי מישאל חשין אמר "קשה להאמין שאדם אחד בשישה חודשים יכול לגרום כל כך הרבה נזקים" 
מהכתבה עולה שיתכן וחבורת תומכי האקטיביזם השיפוטי בלחץ שמא לפרידמן יהיה הכח לסיים עם האקטיביזם השיפוטי הנורא 
ואני אומר למישאל חשין בתגובה: 
פרידמן לא עושה שום נזקים הוא בא לתקן את נזקי האקטיביזם השיפוטי שאחד מתומכיו היית אתה 
תקרא למשל את פסק דין בית סוריק שאתה חתום עליו, תיק במסגרתו עוכבה הקמת גדר ההפרדה למרות שאזרחים נרצחו בינתיים בפיגועים ואז תחשוב מי עשה נזקים אתה או פרידמן 
ואגב, נוהגים לקרוא לחבורת תומכי האקטיזיביזם השיפוטי חבורת שלטון החוק. 
אני לא קורא להם בשם החיבה הזה 
אני קורא להם חבורת הפוגעים בשלטון החוק שכן שלטון החוק בעיני זה שלטון המחוקק ולא שלטון של שופטים שמתערבים במדיניות ממשלתית 

23.8.2007 
בעיתון ידיעות אחרונות פורסם היום על ידי טובה צימוקי שהשופטת בדימוס אמרה שהרפורמות של פרידמן מדירות שינה מעיניה ושהיא דואגת למדינה שתישאר לנכדים שלה 
ואני אומר לה בתגובה: 
אני דואג למדינה שלא תישאר לנכדים שלי 
אם בג"ץ ימשיך להתערב במדיניות ממשלתית, ימשיך למנוע את הקמת גדר הביטחון, אם בג"ץ יאפשר כניסה חופשית של פלשתינים לישראל הן באופן כללי והן במסגרת איחוד משפחות וימשיך לחייב הקצאת קרקעות לערבים בישובים יהודים 

5.9.2007 
עקרון המידתיות לא מידתי 
הפוליטיות שבעקרון המידתיות 
שופטי בג"ץ של ימינו לא מבינים את העיקרון הביטחוני הבסיסי הכל כך פשוט שככל שגדר ההפרדה תהיה מרוחקת מהישובים הישראליים ויותר קרובה לישובים הפלשתינים שממולם, כך יגבר ביטחונם של אזרחי ישראל. 
מדוע הם בעצם לא מצליחים להבין את העובדה הפשוטה הזו שכל ילד בגן מבין גם בלי להיות מומחה לביטחון ושמערכת הביטחון מנסה להסביר להם? 
הדבר קורה כי הם לא מסתכלים על הענין מבחינה ביטחונית, אלא מבחינה פוליטית האם מדובר בתפיסת קרקעות מיותרות של הפלשתינים וזו בדיוק הבעיה 
ואיך הם עושים את זה? 
הם עושים זאת באמצעות עיקרון שנקרא עקרון המידתיות 
עקרון המידתיות הוא העקרון המודרני המשמש לשופטי בג"ץ איצטלא משפטית להתערב בענייני מדיניות ממשלתית 
מידתיות זו מילת הקסם שמאפשרת לשופטי בית המשפט העליון לקבוע מדיניות, להתערב בעניינים ביטחוניים ומדיניים, לבדוק האם אפשר לבטל חוק, להחליף את שיקול דעת מקבלי ההחלטות בשיקול דעתם ובכך למעשה לפגוע בדמוקרטיה ובעקרון הפרדת הרשויות 
באמצעות עקרון המידתיות הם כביכול בודקים האם התועלת הביטחונית שצפויה מהתוואי המגן שקולה כנגד הפגיעה הקיימת כביכול בתושבים או לא 
אולם הבעיה היא שעקרון המידתיות כשלעצמו הוא עקרון שההכרעה בו חייבת להחתך על פי השקפתו הפוליטית של השופט 
זהו אמנם עקרון משפטי אולם הוא מהווה מעין איצטלא משפטית לדעה פוליטית ואני אתן דוגמא פשוטה שתמחיש את הענין 
הדוגמא הקלה ביותר שתמחיש זאת היא עניין תוואי הגדר 
שהרי אם אתה שופט בעל דעות הנוטות לימין ברור שהמידתיות שלך תקבע שיש להרחיק את הגדר ככל שניתן מהישובים הישראלים כדי להגן על ביטחון אזרחי ישראל 
ואם אתה שופט בעל דעות הנוטות לשמאל ברור שהמידתיות שלך תקבע לכיוון שיש לקרב את הגדר לישובים הישראליים כדי להותיר לפלשתינים אדמות רבות יותר גם שלא בתנאי שלום 
וכאן בדיוק הבעיה 
אין איזה עקרון משפטי נקי שיכול לחתוך היכן יעבור תוואי הגדר 
ההכרעה בעניין זה הינה חלק בלתי נפרד מדעתו של השופט שתכריע כיצד הוא תופס את המידתיות 
לדוגמא בבג"ץ בית סוריק בג"ץ 2056/2004 מיום 30.6.2004 מאת כב' הנשיא א' ברק, כב' המשנה לנשיא א' מצא וכב' השופט חשין מועצת הכפר בית סוריק ואחרים נגד ממשלת ישראל ומפקד כוחות הצבא בגדה המערבית: 
כאן החליטו השופטים הנ"ל להורות על קירוב הגדר למבשרת ציון ובכך לפי השקפתי המידתית ההחלטה למעשה מסכנת את ביטחון תושבי מבשרת ציון. 
דוגמא נוספת היא הבג"ץ בענין בילעין בג"ץ 8414/05 מיום 4.9.2007 אחמד עיסא עבדאללה יאסין ראש המועצה הכפרית בילעין כנגד ממשלת ישראל ושבעה נוספים מאת כב' השופטים דורית בייניש אליעזר ריבלין ואילה פרוקצ'יה: 
כאן החליטו השופטים הנ"ל להורות על קירוב הגדר למודיעין עילית ובכך לפי השקפתי המידתית ההחלטה למעשה מסכנת את ביטחון תושבי מודיעין עילית ובכך גם נתנו גושפנקא חוקית לטענות אלו שהתפרעו במקום מזה שנים נגד חיילי צה"ל 
על כן הפיתרון לבעיה הוא למנוע משופטי בג"ץ כליל באמצעות חקיקה מלהתערב בתוואי הגדר ולתקן את תוואי הגדר בכל מקום שעל פי השקפתה המידתית של הממשלה נגרם עוול ביטחוני עקב השקפתם המידתית או בעיני הבלתי מידתית של שופטי בג"ץ 

5.11.2007 
היום פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ע"י טובה צימוקי כדלקמן: 
"עוד התברר כי ביניש נפגשה בימים האחרונים עם השרה רוחמה אברהם בנושאים ממלכתיים אחרים. בתגובה אמרה אתמול אברהם כי ביניש לא הפעילה עליה כל לחץ, אלא רק הזכירה, כדרך אגב, כי היא מתנגדת לחקיקה" 
נחזור שוב, לפי האמור לעיל, שרה מודיעה שנשיאת בית המשפט העליון רק הזכירה לה בדרך אגב את עמדתה בענין חקיקה 
המסקנה מהאמור לעיל היא שכדי להגן על הדמוקרטיה ולמנוע חשש מהשפעה של שופטים על הרשות המחוקקת, יש לחוקק חוק שימנע משופט להביע דעתו לרבות בפני שר או חבר כנסת אודות חקיקה 
שהרי במדינה דמוקרטית הרשות המחוקקת היא המחוקקת והרשות השופטת היא לא הרשות המחוקקת ועל כן לדעתי אסור לשופט לומר למחוקק מה דעתו לגבי חוק אלא עליו לפסוק את פסיקותיו בהתאם לחוק לאחר שיחוקק החוק 

16.11.2007 
היום התפרסם בעיתון מעריב מאת שני מזרחי ואלעד הופר כי נשיאת בית המשפט העליון ביניש נאמה במהלך כינוס העמותה למשפט ציבורי בקיסריה כדלקמן: 
"תייר שינחת בארץ ממאדים יאמין כי הבעיה היחידה של ישראל היא ההשתלטות של בית המשפט העליון על כל המערכות וחטיפת השלטון לידיו" 
ואני אומר- צודקת, אכן הגדרה טובה של המצב, אולי לא בעיה יחידה אבל בהחלט בעיה עיקרית 
דבר נוסף, אני סבור שיש לקבוע בחוק שלשופט מכהן אסור לנאום בכינוס של עמותה 

18.11.2007 
פגישת שר הביטחון עם נשיאת בית המשפט העליון 
היום פורסם בעיתון מעריב ע"י מיה בנגל ושני מזרחי ששר הביטחון אהוד ברק נפגש לאחרונה לארוחה עם נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש ובעלה ובפגישה הביע ברק באזני בייניש התחייבות לתמוך בשלטון החוק והבטיח כי יתנגד ליוזמות שמשמעותן החלשת בית המשפט העליון 
אני סבור שלנשיאת בית משפט עליון אסור להיפגש עם שר ולדבר איתו על עניינים כלשהם. 
מעניין שאחרי פגישת שר הביטחון עם נשיאת בית המשפט העליון הוא התבטא בענין. 
סביר להניח שהשיחה בין שר הביטחון לנשיאת בית המשפט העליון לא עסקה רק בטיב האוכל וגם אם כך, לדעתי הדבר צריך להיות פסול מעיקרו. 
אם שר הביטחון רוצה באמת לתמוך בשלטון החוק הצעתי היא שיתמוך ביוזמות למנוע משופטי בג"ץ מלהתערב בעניינים פוליטיים ביטחוניים דמוגרפיים 
אני סבור שבתור אזרח שומר חוק אני זכאי לדעת מה היה שם בארוחה בין שר הביטחון לנשיאת בית המשפט העליון, פחות מעניין מה אכלו אלא יותר מעניין מה שר הביטחון אמר לה ומה היא אמרה לו, אני סבור שזהו אף ענין למבקר המדינה לבדוק האם פגישה זו היתה דבר ראוי או לא 
בכל מקרה, גם אם פגישה זו במצב הקיים היתה דבר ראוי, עדיין אני סבור כי, לאור פגישה זאת וכל עוד ישנם שופטים בירושלים שסבורים שהם רשאים להתערב בעניינים בעלי השלכה פוליטית, יש לחוקק חוק שיקבע שלשופט אסור להיפגש עם שר בשום דרך שהיא 
כך ימנע ולו החשש להשפעה בלתי הוגנת מצד שופטים על שרים 
והאמת, מאהוד ברק שר הביטחון, זה שמפקיר את תושבי שדרות לגור תחת ירי טילים מבלי לעשות את כל הנדרש ממנו כשר ביטחון, זה שהציג עצמו כתומך גדר ההפרדה אבל לא מקים אותה במלואה באופן רציף ומפקיר בכך את ביטחון אזרחי ישראל לפיגועים, ראה הפיגוע בדימונה, לא היו לי ציפיות שיבין את הצורך בהגבלת ההתערבות הפוליטית של בג"ץ ובמידה ואכן ישבו לארוחה משותפת, נראה שביניש אכן מצאה בדיוק את האדם המתאים שאיתו כדאי לה לאכול את הארוחה 

18.11.2007 
מי פיל אפריקאי משתולל 
היום פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ע"י טובה צימוקי שהאדם הזה ששמו מישאל חשין, נו, זה שהיה שופט בג"ץ ושאיים על שר המשפטים בגדיעת יד, כינה את שר המשפטים דניאל פרידמן כפיל אפריקאי שמשתולל בחנות חרסינה 
ואני קורא לדניאל פרידמן אל תפחד מהאיש הזה, זה שאיים עליך בגדיעת יד ואחר כך השווה אותך לפיל משתולל, העם איתך המשך ברפורמות הברוכות ופשוט תתעלם ממנו. 
אגב, למיטב ידיעתי פילים הם בדרך כלל בעלי מזג נוח ואם הם משתוללים ועוד בחנות חרסינה, כנראה שהגיעו מים עד נפש ושיש להם סיבה טובה 

24.11.2007 
היום התפרסם בחדשות Msn על ידי קטי רון שנשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, ברוך שהינו לשעבר, אמר ש"אל לממשלה להתערב במערכת המשפט" 
ואני אומר הפוך: הממשלה חייבת וזה מחובתה להתערב במערכת המשפט הן לאור ההתערבות הפוליטית של שופטי בג"ץ והן שהדבר מתחייב מכורח תפקידה 
אמירה זו של אהרון ברק ממשילה כאילו בית המשפט העליון הוא מעין קיסרות מעל הממשלה שלממשלה אסור להתערב בה אך לא כך הוא, נראה שנתערבבו היוצרות אצל אהרון ברק שהרי במדינה דמוקרטית סמכות בית המשפט העליון נקבעת על ידי הממשלה והכנסת ולא להיפך 
בהמשך הכתבה נכתב שנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש נאמה כדלקמן: 
"המסתכל מהצד יחשוב שקרה רק דבר אחד- בית המשפט העליון השתלט על השלטון וקיים צורך דחוף לרסן אותו 
ואני אומר: צודקת! 

25.11.2007 
היום התפרסם ב ynet על ידי אבירם זינו ששר המשפטים דניאל פרידמן נאם באומרו שכשבית המשפט העליון עוסק בשאלת ההתנתקות והאם התהליך תואם את המצע של מפלגת הליכוד, זה אינו חלק מחופש הביטוי. כך גם כאשר בית המשפט העליון מתעסק בשאלת אספקת החשמל לעזה – זה סימן שהוא מנסה לחדור לתחומי הרשות המבצעת. 
כמו כן אמר שר המשפטים: "אפילו שבית המשפט אינו מתערב בהחלטות בסופו של דבר – עצם הטיפול בנושאים אלו גורם נזק 
ואני אומר כל הכבוד דניאל פרידמן, כל מילה בסלע. 

2008 
2.1.2008 
היום התפרסם ב ynet על ידי אבירם זינו שהשופט בדימוס אורי שטרוזמן אומר שההצעות של פרידמן דווקא מקטינות את הפוליטיזציה 
ושהינו סבור כי רבים בישראל איבדו את אמונם בבית המשפט העליון, בעיקר בשל התנהלותו סביב החלטות מהותיות 
וכי "מאז שהעליון הופך להיות בית משפט אקטיבי – המטפל לא רק בשאלות טהורות של חוק ומשפט, אלא גם בנושאים מהותיים ופוליטיים – הולך ופוחת בו האמון" 
צודק! 

3.1.2008 
היום פורסם בעיתון ידיעות אחרונות על ידי טובה צימוקי כי פרידמן יוזם שינוי במבנה של הועדה לבחירת שופטים שיפסיק את השליטה שיש לשופטי בית המשפט העליון בבחירת שופטים ושיעמוד בסטנדרטים של ועדות בחירה ברחבי העולם 
וכי על כך אמרה ביניש כי היא מתנגדת לכך שכן "ההצעות יגרמו לפוליטיזציה בהליך מינוי השופטים ולפגיעה בעצמאות השיפוטית". 
ואני אומר שאם בית המשפט העליון עוסק בעניינים פוליטיים אז מתבקש ששופטיו צריכים להתמנות על פי מפתח פוליטי בכדי שבית המשפט העליון ישקף את הדעות הפוליטיות השונות שבקרב הציבור ולא רק את הצד השמאלי שלהן למשל 

24.1.2008 
היום פורסם בעיתון מעריב על ידי שני מזרחי שאהרון ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר מי שהביא עלינו את האקטיביזם השיפוטי נאם כדלקמן: 
"אני מודאג מהאינטנסיביות של השינויים, שלא קודם להם דיון מקצועי ראוי ואף לא שיח ציבורי מינימלי. אני מודאג מהשינויים המוצעים משום שתוצאתם תהיה פגיעה קשה בערכים עליהם מושתתת הדמוקרטיה שלנו 
ואני אומר: לא זכור לי מתי בדיוק אהרון ברק קיים דיון מקצועי ושיח ציבורי מינימלי כשהביא עלינו את האקטיביזם השיפוטי והביא לכך שבית המשפט העליון התערב בענייני מדיניות כדבר שבשגרה כמו ממשלת על מעל הממשלה הנבחרת. 
לא זכור לי שמישהו שאל אותי אם מותר לבג"ץ לעשות כן ולמה לא כדאי 
לא זכור לי שמישהו מבית המשפט העליון קיים איזה שיח ציבורי בזמן שעיכב את הקמת הגדר למרות שהממשלה קבעה תוואי מסוים. 
לכן להבדיל מברק אני שמח מהשינויים המוצעים שתוצאתם תהיה תמיכה בדמוקרטיה והפסקת הפגיעה בה. 

באותו היום ה 24.1.2008 מצוטט ברק על ידי ניר גוטנז' בידיעות אחרונות כמי שאמר גם: 
"שינוי אופיו של בג"ץ ישנה את אופיה של המדינה לרעה. יש לשמור על דרך מינוי השופטים שלא יוגבר כוחם של שיקולים מפלגתיים ופוליטיים 
ואני אומר לברק בתשובה:
"שינוי אופיו של בג"ץ מתבקש וישנה את אופיה של המדינה לטובה. יש לשנות את דרך מינוי השופטים והיות ובית המשפט העליון רואה עצמו רשאי להתערב בעניינים מדיניים פוליטיים ביטחוניים הרבה פעמים בעד הפלשתינים והערבים, אזי יש צורך שיגברו כוחם של שיקולים מפלגתיים ופוליטיים כדי למנוע זאת ממנו" 

מרץ 2008 
בראיון לבטאון לישכת עורכי הדין בישראל אומרת נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש לעו"ד רון דרור כדלקמן: 
" תפקידו של בית המשפט הוא להעביר ביקורת שיפוטית, גם כאשר לדברים יכולה להיות השלכה פוליטית, אם כי מטרה זו רחוקה ממנו. במדינת ישראל ובמציאות הקיימת הכל רגיש והכל יכול להפוך לחומר נפץ פוליטי" 
כלומר נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש סבורה שתפקידה להתערב גם בעניינים בעלי השלכה פוליטית 
לאור זאת, יש לקבוע כי על שופט עליון טרם מינויו לגלות למי הצביע לכנסת. 
לא יתכן שמצד אחד נשיאת בית המשפט העליון מודיעה שתפקידה ותפקיד יתר שופטי העליון להתערב בעניינים בעלי השלכה פוליטית ומצד שני לא נדע למי הם הצביעו לכנסת.
זאת יש לדעת ולו כדי למנוע את החשש שהשופטים פסקו בעניינים פוליטיים על פי דעותיהם הפוליטיות הנסתרות. 
כמו כן לאור זאת יש לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים לעליון באופן שיהיה לה משקל פוליטי. 
וכך ניתן יהא למנות שופטים לבית המשפט העליון לפי ההרכב הפוליטי שבכנסת. 
הדבר ימנע מינוי שופטים לעליון משך שנים בעלי אותה דעה פוליטית. 
לסיכום- בית משפט שסבור שהוא רשאי להתערב בעניי בעלי השלכה פוליטית, השופטים שבו צריכים להיבחר על פי מינוי פוליטי ולגלות מראש את דעתם הפוליטית. 

עוד נכתב בראיון לבטאון הנ"ל שהנשיאה ביניש אמרה כי "הדיבורים על מניע אישי של השר לא נראים לי כמו המצאה דמיונית. אני לא יודעת, אבל אני לא יכולה לשלול זאת" 
אני למשל הייתי הרבה יותר מכבד את התשובה אם ביניש היתה אומרת שלה ולפרידמן יש דעות מנוגדות ביחס לאקטיביזם השיפוטי. 
אילו היתה אומרת, שהיא סבורה שבית המשפט העליון צריך להתערב בכל ענין בו הוא בוחר ואילו שפרידמן סבור שבית המשפט העליון לא צריך להתערב בעניינים פוליטיים שנמצאים במסגרת קביעת מדיניות 
אבל לא, ביניש בחרה בתשובה שתעלה כביכול חשד על פרידמן מה הם מניעיו והדבר לדעתי אינו ראוי. 
לומר שלא נראה כמו המצאה דמיונית שלפרידמן יש מניע אישי זה באותו סגנון של לומר שלא נראה כמו המצאה דימיונית שלביניש יש מניע אישי בפסיקותיה בעד הפלשתינים בענין תוואי גדר ההפרדה. 

12.3.2008 
בעיתון מעריב נכתב על ידי שמואל מיטלמן שפרידמן התקפל והודיע כי הוא מקפיא את היוזמה להגביל את יכולת בג"ץ לדון בעתירות ולשפוט בנושאים הנוגעים למדיניות הממשלה בתחום המדיני הביטחוני והתקציבי. 
על כך כתב בן דרור ימיני מאמר מצויין נוסף שנקרא "עוד ניצחון לאוליגרכיה" בו הוא מתאר כיצד אפשר להניח שכוחות האוליגרכיה חגגו וגרמו לפרידמן להרים ידיים 
ואני אומר גם אם פרידמן לא הצליח לגבש כח פוליטי לשינויים הנדרשים, למשל עקב התנגדות של אהוד ברק ומפלגת העבודה, או מכל סיבה פוליטית אחרת, אני מעריך אותו על כך שניסה. 
העם כבר הבין את מה שקורה בבג"ץ ומוכן לשינויים הנדרשים וכעת נותר להמתין למנהיג שיבצע את השינויים הנדרשים 
ככל שזה יקרה מאוחר יותר כך הפגיעה בדמוקרטיה בשלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות תעמיק יותר. 
ואני אומר לכוחות האקטיביזם השיפוטי ניצחונכם הוא זמני בלבד, אבל בסופו של דבר העם לא יסכים לספוג עוד ועוד התערבויות פוליטיות מצידכם כנגד אזרחי ישראל ולטובת הפלשתינים והערבים, וילחץ על מנהיגיו לבצע את השינויים הנדרשים 

3.4.2008 
היום נאלצתי שוב לקרוא בתקשורת לדוגמא במעריב על ידי הדס שפר ובידיעות אחרונות על ידי טובה צימוקי, נאום שנאם אהרון ברק כשתקף את הרפורמות אותן מנסה פרידמן לבצע, נאום שאינני מסכים עימו 
מאמרי זה יתייחס לפרסומים בהנחה שהם נכונים וישיב לברק אחת לאחת. 
מבחינתי נאומו כלל סיסמאות לא מוצדקות, להיפך, ההיפך מהן הוא הנכון, כפי שאפרט להלן 
ברק הודיע כי כביכול נעשה ניסיון להחליש את בית המשפט ולהניח אקדח לרקתו 
ואני אומר סוף סוף מגיע שר משפטים פרידמן שעושה ניסיון לחזק את בית המשפט. 
בית המשפט בראשותו של אהרון ברק הוא זה אשר לדעתי הניח מזה שנים לא רק אקדח אלא אף מחבלים מתאבדים לרקתו של העם בזמן שחתם על צוי מניעה נגד הקמת גדר הביטחון 
ברק הודיע כי אנחנו עשויים להפוך למדינת עולם שלישי 
ואני אומר נהפוך הוא, אנו נחזור להיות מדינה ככל העמים המתקדמים 
ברק הודיע כי ליבו מתמלא דאגה נוכח הסכנות וכי מקורה של הדאגה היא במגמות מסוכנות לעצמאות השפיטה ולהגנה על החירות ותואר השלטון העולות מפעולותיו של שר המשפטים. 
ואני אומר – מילים יפות שאין מאחוריהן דבר הקרוב למציאות 
לגבי הדאגה ליבו מתמלא ואילו ליבי כבר מלא בדאגות מכך שלפרידמן אין רוב פוליטי לבצע את כל השינויים 
לגבי השינויים אמר ברק שהוא מודאג מהאינטנסיביות שלא קדם להם דיון ציבורי ראוי ואף לא שיח ציבורי מינימלי וכי הוא מודאג מכך שתוצאתם של השינויים תהיה פגיעה קשה בערכים עליהם מושלת הדמוקרטיה שלנו 
שוב- סיסמאות לא נכונות 
כפי שכבר הבהרתי לא זכור לי שברק קיים דיון ציבורי או שיח ציבורי מינימלי כשהתערב במסגרת החלטותיו באופן גס במדיניות הרשות המבצעת כגון כשעיכב את הקמת גדר ההפרדה בניגוד לרצון רוב הציבור הישראלי 
לא זכור לי אם הוא שאל מישהו מהציבור אם זה ראוי שהוא מעכב את הקמת גדר ההפרדה 
לכן לדעתי את הפגיעה הקשה בערכים עליהם מושלת הדמוקרטיה שלנו כבר עשה אהרון ברק ופרידמן רק בא לנסות לתקן 
ברק עוד הזהיר כי כביכול החירות האישית עלולה להיפגע באופן קשה 
ואני אומר הפוך – החירות האישית סוף סוף אולי תפסיק להיפגע באופן קשה 
החירות האישית של הרוגי ונפצעי הפיגועים שנגרמו לאחר שברק הוציא צוי מניעה נגד הקמת הגדר כבר נפגעה אנושות 
לגבי הרצון לשנות את שיטת המינוי לעליון הודיע ברק כי דבר זה יפגע בטיב השיפוט ובעצמאות השופטים ואני אומר נהפוך הוא- זה יעלה את טיב השיפוט כי זה יגרום לכך שלא כל השופטים יפסקו ברוב המקרים פה אחד לכיוון אותה דעה אלא יהיה מגוון דעות 

25.4.2008 
בישראל של ימינו ראש הממשלה שנבחר על ידי העם הוא לא ראש הממשלה בפועל אלא ראש הממשלה בפועל הוא נשיא בית המשפט העליון מי שנבחר בראשיתו מבין תשעה אנשים בועדה לבחירת שופטים 
בעצם יותר מדוייק יהיה לומר שראש הממשלה הוא ראש ממשלה בתואר אבל בפועל נשיא בית המשפט העליון הוא המחליט בענייני מדיניות 
מעין ראש ממשלת על מעל ראש הממשלה 
בישראל של ימינו שרי הממשלה הם לא שרי הממשלה אלא שרי הממשלה הם שופטי בית המשפט העליון 
בעצם באותו רעיון שרי הממשלה הם שרים בתואר אבל שופטי בג"ץ הם שרים במעין ממשלת העל שמחליטים בענייני מדיניות השרים 
בישראל של ימינו הכנסת היא לא הרשות המחוקקת האחרונה, אלא נשיא בית המשפט העליון ושופטי בית המשפט העליון מחליטים האם חוק ישאר על כנו 
למעשה בישראל של ימינו אין דמוקרטיה אמיתית היות וראש הממשלה לא יכול לנקוט במדיניות כרצונו בלי אישור של נשיא בית המשפט העליון ושופטי בית המשפט העליון 
למעשה בישראל קיים שלטון שיפוטי שבודק את מדיניות ראש הממשלה והחוקים שהוא דואג לחוקק 
כלומר לא משנה בכלל את מי הציבור יבחר לכנסת, אם המדיניות של ראש הממשלה הנבחר לא תמצא חן בעיני שופטי בית המשפט העליון אזי ראש הממשלה לא יוכל לממש את מדיניותו 
הנוהג הזה הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובעקרון הפרדת הרשויות 
כל עוד המצב הקיים ישאר על כנו לא תהיה בישראל דמוקרטיה אמיתית 

1.9.2008 
יש תקווה 
סוף סוף. 
היום נכנסה לתוקפה הצעת חוק מעולה שנחקקה ביוזמת חבר הכנסת גדעון סער על פיה נכנס לתוקפו תיקון מספר 54 לחוק בתי המשפט התשס"ח 2008 
על פי סעיף 7 (ג) (2), מהיום, הצעת הועדה למינוי שופטים על מינוי שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הועדה וכדלקמן: 
"(2) על אף הוראות פסקה (1), הצעת הועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.". 
הצעת חוק זו נראית על הניר לכאורה כהצעת חוק יבשה פרוצדוראלית אולם לא כך היא. 
חוק זה יכול לאפשר לחברי הכנסת, אם חברי הכנסת יצליחו לנצלו נכון, להצליח לשמור על איזון נכון בבחירת שופטי בית המשפט העליון מכאן ואילך ולנטרל את הכח הרב שהיה עד כה לשלושת שופטי בג"ץ בבחירת שופטים לבית המשפט העליון. 
במידה ואכן יצליחו חברי הכנסת לשמור על האיזון, אזי שופטי בג"ץ יאלצו להסכים כנגד מינוי שופט של אקטיביזם שיפוטי, בו הם מעוניינים, למינוי שופט המתנגד לאקטיביזם שיפוטי, או לכל הפחות בעל עמדות ציוניות לאומיות חזקות יותר, למשל שופט שלא היה מעז לעכב את הקמת גדר הביטחון מכל סיבה שהיא בזמן שאזרחים נרצחים בפיגועים 
וכך לאט לאט משך השנים עם התחלפותם של שופטי האקטיביזם השיפוטי, אמור להתמנות דור חדש של שופטים עד שיכול ויגיע היום ובו יהיה איזון ראוי ומגוון דעות בבית המשפט העליון 
חוק זה יכול להביא לכך שתקופת האקטיביזם השיפוטי תתחיל לאט לאט, משך השנים לגווע לאיטה 
יחד עם זאת, אסור להיכנס לשאננות, עלינו לקוות שבועדה למינוי שופטים ישבו לפחות שלושה חברים המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי ובעלי דעות ציוניות לאומיות חזקות כדי שחוק זה יצליח 
ויש לזכור כי עדיין הפיתרון הטוב ביותר הוא הוצאה לגמרי של שופטי בית המשפט העליון מהועדה לבחירת שופטים ויתר ההצעות שהוצעו בתחילת בלוג האקטיביזם השיפוטי 
אם כי כאמור, חוק זה הוא כאמור התחלה טובה המבשר תקווה לשינוי מרענן במערכת המשפט העליונה של מדינת ישראל. 

19.2.2012 
אני שמח על פרישתם של הנשיאים אהרון ברק, דורית ביניש מכס נשיאות בית המשפט העליון וגם של השופטת אילה פרוקצ'יה ומאחל להם בהתאם לניסיון העבר למען ביטחון אזרחי ישראל שלא תהיה להם עוד השפעה משפטית כלשהיא מבפנים
אני סבור שיש לשקול להקים ועדת חקירה ממלכתית או אחרת אשר תיקבע האם לשופטי בג"ץ אשר עיכבו את הקמת גדר ההפרדה מצילת החיים בזמן שאזרחים ישראלים נרצחו בפיגועים יש אשמה באי מניעת הפיגועים ואם כן מהי גודל אשמתם. במהלך החקירה יש לחקור את כל פסקי הדין וצווי המניעה שניתנו על ידי שופטי בג"ץ כנגד הקמת גדר ההפרדה.​

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב telegram
Telegram
כלי נגישות

Powered by - Wemake