גדר ההפרדה

בבלוג זה יסופר בנימה אישית הסיפור אודות פעילותי למען הקמת גדר הפרדה ביטחונית שלא על תוואי הקו הירוק ומבלי צורך לפנות יישובים לשם כך החל מהיום בו הגינו את הרעיון ובהמשך במסגרת המאבק הציבורי למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית שניהלה תנועת גדר לחיים החל מיוני 2001 ואילך .

תנועת גדר לחיים הוקמה ביוני 2001 ע"י עו"ד אילן ציאון יזמה את רעיון הקמת גדר ההפרדה הביטחונית ופעלה מאז בדרכים רבות משך שנים להחדרת רעיון הקמת גדר ההפרדה הביטחונית הרציפה ולהפעלת לחץ ציבורי על הממשלה לצורך מימושו ולצורך הקמת כל הגדר.

מטרתה הצלת חיי אדם באמצעות הקמת גדר הפרדה ביטחונית רציפה והרמטית בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתיניים לישראליים 
מבלי צורך לפנות התנחלויות לצורך כך ומבלי להתערב בשאלת התוואי 

סיפור המאבק להקמת גדר ההפרדה הביטחונית הוא ארוך ובמסגרתו ניתן להעלות את הנושאים הבאים:
ביקורת על ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון בנימין בן אליעזר ולאחריו שר הביטחון שאול מופז שסירבו בשלב הראשון להקים את כל גדר ההפרדה עד שנרצחו כתשע מאות איש ורק אז הועברה החלטת הממשלה להקים את כל הגדר. 
ביקורת על שופטי בג"ץ בראשות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, שלאחר מכן, עיכבו את הקמת הגדר בזמן שאזרחים ישראלים נרצחו ברחובות וזאת תוך הבעת דאגתם להגעה מהירה של פלשתינים לעיבוד עצי זית ועל הצורך החשוב מאין כמוהו להמשך קיומה של מדינת ישראל כפי שהיא לבטל את האקטיביזם השיפוטי כדי שדברים כאלו לא יחזרו בעתיד. 
ביקורת על פרקליטים מסוימים בפרקליטות שגרמו לעיכוב בהקמת הגדר. 
ביקורת על העמדה המתנצלת של הפרקליטות בבג"ץ שלא הציגה עמדה חד משמעית ובלתי מתפשרת שאל לבג"ץ לדון בתוואי הגדר. 
ביקורת על השמאל הישראלי שכרך בהתחלה את הגדר עם פינוי התנחלויות ולקח לו זמן להבין שאין צורך לכרוך בין השניים ושניתן להקים גדר גם בלי פינוי התנחלויות. 
ביקורת על ארגוני ימין שניסו לטרפד בשלב הראשון את הקמת הגדר למרות שבמקום זאת יכלו לשים את רוב כובד משקלם כדי שהתוואי יגן גם על רוב המתנחלים. 

ביקורת על אלו שהציגו עצמם ככאלו שמזוהים עם גדר ההפרדה בעוד שהם למעשה פעלו לעכב את הקמתה. 
ביקורת על אלו שהציגו עצמם בדיעבד ככאלו שתמכו בהקמת גדר ההפרדה הביטחונית בעוד שמאבקם היה בכלל למען גדר אחרת מדינית עם פינוי התנחלויות והם בכלל התנגדו להקמת גדר הפרדה ביטחונית.
ביקורת על אישי ציבור שפעלו נגד הקמת הגדר.
ביקורת על אלו מאישי הציבור שהיו עמנו חלק מהדרך אך לאחר מכן שינו את עמדתם ואף התנגדו להקמת חלק מהגדר.
ביקורת על ארגוני שמאל ושמאלנים למיניהם שפעלו ביחד עם הפלשתינים בבג"ץ ובהתפרעויות נגד חיילי צה"ל כדי לעכב את הקמת הגדר. 
ביקורת על ארגוני ימין ועל ירוקים למיניהם שפעלו כדי למנוע את הקמת הגדר בדרום קו התפר.
ביקורת על שר הביטחון עמיר פרץ שהורה על ביטול הקמת הגדר בדרום קו התפר.
ביקורת על שר הביטחון אהוד ברק שלפני מינויו כשר ביטחון הציג עצמו כתומך גדר אך אחרי מינויו לא טרח להקים את הגדר בדרום קו התפר.
ביקורת על עיתונאים מסוימים בעלי דעות ימין או שמאל בתקשורת שמנעו משיקוליהם הפוליטיים האישיים את חשיפת המאבק שלנו בתקשורת בשלבים מסוימים. 
ביקורת על הציבור בעצמו שברובו תמך אמנם בפעילותנו אך לא נקף אצבע כדי לפעול ולתרום. 
ביקורת על חלק מהציבור שלא הבין בהתחלה את הצורך בגדר ורק אחר כך תמך.
ביקורת על מתעדים היסטוריים למיניהם שתיעדו תוך קריאת שמות לתיעוד שלהם כגון "סיפורה של גדר ההפרדה" או כאלו שקיבלו כספי ציבור וקראו לתיעודם "הסיפור האמיתי" וזאת מבלי שהיו עדים לכל מה שהולך להיות מסופר כאן.

בעצב ניתן לומר שאם הייתה מוקמת הגדר הרציפה כבר בשנה הראשונה לפעילותנו אזי חייהם של מאות אזרחים היו ניצלים ואלפים אחרים לא היו נפצעים 
נתקלתי משך הזמן בסיפורם העצוב של משפחות נפגעי טרור שהכרתי ואני מרגיש חלק מהם יום יום 

מבחינה חיובית אפשר לקבוע את הדברים הבאים: 
הקמת רוב הגדר כבר הצילה חייהם של מאות אזרחים נוספים 
אפשר בהחלט לומר "אמרנו לכם" ושכבר הקמת מרבית הגדר גרמה לכך שפיגועי האוטובוסים והמחבלים המתאבדים המתפוצצים צומצמו ואף נעלמו לשנים רבות.
הגדר מנעה רציחות של ישראלים ע"י פלשתינים מה שלא הצליח לעשות שום דבר אחר משך למעלה ממאה שנים.

יש מי שמנסים לגמד את הצלחתה ולייחס את הירידה בפיגועים ובגנבות באזורים בהם נבנתה לדברים אחרים אולם ברור הוא שמה שהיה לפני הקמת הגדר אפילו בחלקה ואפילו טרם נבנתה באופן רציף בהחלט לא מצב דומה למה שהיה לפני הקמתה. 
יחד עם זאת ברור הוא שעד שלא תוקם מלוא הגדר הרציפה, אזרחי ישראל ימשיכו להיות חשופים לפיגועים מסוגים שונים לרבות למגה פיגועים.

למעשה חיי אזרחי ישראל נתונים בידי הפלסטינים אשר ביו"ש. ירצו יפגעו לא ירצו לא יפגעו.

חשוב לומר תודה:תודה לעשרות הפעילים שלא זכו לחשיפה ראויה, שעמדו בהתנדבות בצמתים בשנת הפעילות הראשונה 2001, תלו שלטים חילקו סטיקרים ופליירים לציבור ובזכותם כמיליון איש נחשפו לכך שגדר הפרדה היא הדרך היחידה, דבר שהחל בהפעלת הלחץ הציבורי. 
תודה לנציגי משפחות נפגעי טרור שהצטרפו לפעילותנו על אף כאבם האישי וסייעו להצלחת המאבק הציבורי. 
תודה לאלפי האזרחים שהדביקו על רכביהם את הסטיקר "גדר הפרדה הדרך היחידה" בשנת 2001. 
תודה אישית לאלו שהיו איתי לאורך כל הדרך, שפעלו בהתנדבות למען הקמת הגדר ולא זכו לחשיפה כראוי למה שעשו למען ביטחון ישראל כגון ללימור אישתי שדיבררה שנים למען הגדר מול אנשי תקשורת שלא תמיד אהדו את הגדר, לדויד לריאה ומיכאל גורמן, ותודה נוספת לפעילים נוספים ששמותיהם יפורטו בהמשך תוך ציון פועלם, שפעלו באופן אינטנסיבי בחלקים מסוימים של המאבק הציבורי. 
תודה לאלו מבין העיתונאים ואנשי התקשורת שסייעו לנו להביע את עמדתנו בעד הגדר בתקשורת, ולהמשיך בתודה לנשיא המדינה משה קצב שמבלי קשר להסתבכות האישית שלו לאחר מכן, לא רבים יודעים אך יש לו חלק חשוב בלחץ הציבורי למען הגדר, לבנימין נתניהו שבהיותו שר אוצר הודיע כי הוא מוכן ליתן כל תקציב שיידרש לגדר, לחברי כנסת כגון אילן שלגי, גלעד ארדן, מלי פולישוק בלוך וראשי מועצות כגון דני עטר ושחר בן עמי ואישי ציבור נוספים כגון עוזי דיין, עזי נגר יו"ר עמותת קו התפר בירושלים ועוד ששמותיהם יפורטו בהמשך, שפעלו למען הקמת הגדר. 
תודה לצוותי ואנשי משרד הביטחון שפעלו בשטח והקימו בפועל את הגדר ולראשיהם דני תירזה ונצח משיח.
תודה מסוימת ניתן לומר אפילו לאריאל שרון שהוא אמנם אחראי מצד אחד על מחדל אי הקמת הגדר בשלב הראשון אך בזכות העובדה ששינה את דעתו הוא גם אחראי לכך שהוקמה מרבית הגדר. 

משך הזמן הודגשו ההבדלים בגישות בינינו לאחרים ואף בינינו לבין פעילים ואישי הציבור שפעלו עמנו בחלק מהתקופה, בהמשך ניתן יהיה להבין מה השוני בינינו לבינם ובאיזו תקופה ניתן היה לאחד את הפעילות ובאיזו תקופה ומדוע נפרדה פעולתנו עקב השוני בדעות. 

ברור הוא שההצלחה העצומה של חלק הגדר שנבנה עזר להוביל לכך שיש להקים גדר ביטחון בגבול מצרים שתמנע כניסות חופשיות של מסתננים, מבריחים של נשק זונות וסמים.

בהמשך נפרט את פעולותיה של תנועת גדר לחיים למען הקמת גדר ההפרדה ובכל הקשיים שהיו בדרך. 
וגם אספר מי אני בכלל ומה אני רוצה, מאיפה אני יודע את כל הדברים האלו ומה בכלל אני עשיתי למען הגדר (שהרי הצינים הטועים בינינו מיד יאמרו איך יתכן שאדם באמת רוצה גדר למען ביטחון ישראל, בטוח יש משהו מאחורי זה כגון רדיפת פרסום או איזה מישהו שמפעיל אותו), ומה העמדות שלי (שהרי המקטלגים השמאלנים הטועים יאמרו זה סתם ימני שמזימתו לספח אדמות של פלשתינים והמקטלגים הימניים הטועים יאמרו זה סתם שמאלני שמזימתו לגרוע אדמות מישראל). 
יש לי כל כך הרבה מה לספר.

אתחיל מ …אילן ציאון. 
אילן ציאון התחיל ביוני 2001 בערב הפיגוע בדולפינריום את המסע המדהים למאבק הציבורי למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית. 
אילן ציאון הוא הגה, יזם, ועמד מאחורי הלחץ הציבורי הכבד שהופעל על ממשלת ישראל להקמת גדר ההפרדה הביטחונית. 

ביוני 2001 ערב הפיגוע בדולפינריום, בו נרצחו 21 אזרחים ישראלים על ידי טרוריסט פלשתיני, נרקמה במוחו ובביתו של אילן ציאון התכנית להצלת אזרחי ישראל מפיגועי המתאבדים הפלשתינים באמצעות הקמת גדר ביטחון רציפה 
התכנית שנרקמה לא נועדה להיות תכנית מגירה אלא תכנית שצריכה לצאת לפועל. 
לאחר כחודש מאז תחילת פעילותו היה לי הכבוד להכיר את אילן ציאון ולהתלוות אליו כמעט מדי יום ביומו במסגרת המאבק למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית לקחת חלק משמעותי במאבק הציבורי למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית ולעמוד בפני כל הבעיות והקשיים בהם נתקל המאבק. 
לכן תוכלו לקרוא על פועלו של אילן ציאון במסגרת בלוג גדר ההפרדה הביטחונית שיפורט בבלוג זה, המתאר את פעילותי למען הקמת גדר הביטחון הרציפה. 
הבלוג מורכב מעמודים לפי שנים ולפי השתלשלות העניינים החל משנת 2001 ואילך 
אשמח לקבל את תגובותיכם למייל שלהלן 
adibarouhsite@gmail.com 
במידה ורצונכם בפרסום התגובה תוכלו לציין זאת 

1.6.2001 שעה 23:30 
הפיגוע בדולפינריום 
21 ישראלים נרצחים על ידי פלשתיני בפתח מועדון הריקודים במתחם הדולפינריום שבחוף ימה של תל אביב 
זוהי הנקודה בזמן שבה הוחלט לצאת למאבק למען הקמת גדר ההפרדה הביטחונית 
הגדר הביטחונית הרציפה עדיין לא קיימת, הציבור הישראלי עוד לא מכיר אותה כפתרון אפשרי 
אילן ציאון צופה בביתו במחזות המחרידים הנגלים בטלוויזיה ומקבל את ההחלטה 
הוא חייב לצאת לדרך למאבק ציבורי להפעיל לחץ על הממשלה חסרת האונים למען הקמת גדר הפרדה ביטחונית רציפה 
אני מסתכל בטלוויזיה בביתי, אני עדיין לא מכיר את אילן ציאון וחושב שחייבים לעשות משהו אני יודע שחייבים לעשות משהו כדי להציל את אזרחי ישראל מהמפגעים הפלשתינים אשר רוצחים אותם ברחובות, אבל אני עדיין לא יודע מה 

2.6.2001 
אילן ציאון פונה לאנשים אותם הוא מכיר ומבקש שיצטרפו אליו למאבק ציבורי אותו בכוונתו לנהל למען הקמת גדר הפרדה שתפריד בין מרכזי האוכלוסיה הפלשתינים לישראלים ותמנע מהפלשתינים מלבצע פיגועים נוראיים באזרחי ישראל 
במקביל מעלה אילן ציאון את מצע תנועת גדר לחיים על הכתב. 
יצוין כי בלוג זה אמנם נכתב עם תאריכים מקוריים של העבר, אך הבלוג עודכן בדיעבד, בשנים לאחר מכן ולכן, במועד עידכון בלוג זה, כבר הוקמה מרבית גדר ההפרדה ומרבית אזרחי שראל תומכים בהקמתה. על כן כיום יתכן ונראה בעיני הקורא די ברור, אך בעת כתיבתו ביוני 2001 טרם הכיר הציבור את הפתרון בדמות גדר ההפרדה הביטחונית ועל כן מסמך המצע בראיה לאחור הוא מסמך היסטורי מרגש המעיד על גאוניותו של יוצרו. 

להלן עיקרי המצע אותו העלה אילן ציאון על הכתב: 
עיקרי עמדות התנועה: 
מרכזי האוכלוסיה שלנו פרוצים כיום לחלוטין בפני מחבל מתאבד או מחבל המבקש לירות באזרחים תמימים. 
כדי לשים קץ למרחץ הדמים המתרחש במרכזי האוכלוסייה שלנו הוקמה התנועה הציבורית להקמת גדר ביטחון – "גדר לחיים". "גדר לחיים" הינה תנועה בלתי מפלגתית הפועלת להקמת גדר ביטחון בין מרכזי האוכלוסייה הפלסטינית לאוכלוסיה הישראלית, שתמנע את הפיגועים הקשים הניחתים על תושבי המדינה ותפסיק את המימוש הזוחל של "זכות השיבה" לתוך גבולות הקו הירוק, על ידי ערביי השטחים (עד עתה "התנחלו" כ- 100,000 מערביי השטחים בתוך גבולות הקו הירוק). 
גדר ביטחון מעין זו תוכל, לדעת מומחי בטחון, לצמצם באורח דרמטי או אף לסכל את יכולתם של ארגוני הטרור להחדיר מחבלים למרכזי האוכלוסיה שלנו. 
התנועה אינה קובעת כל עמדה בוויכוח הפוליטי באשר לעתידם של השטחים ופרטי ההסדר עם הפלסטינים אם וכאשר יגיע זמנו. הקמת גדר ההפרדה, כפי שהתנועה רואה אותה אינה מחייבת נסיגה כלשהי משטחי יהודה ושומרון או פינוי מתנחלים – עובדה המקלה באופו ניכר על יישומה של תכנית זו. 
היכן תעבור גדר הביטחון? 
מן הראוי להשאיר את נושא מיקומה המדויק של גדר הביטחון, להחלטת ממשלת ישראל, אולם ברור כבר עתה כי גדר זו, אשר אורכה נאמד במאות קילומטרים, חייבת ליצור הפרדה מוחלטת בין האוכלוסייה הפלסטינית לבין האוכלוסייה הישראלית. גדר ביטחון זו תוכל ליצור, תוך זמן קצר יחסית, הגנה אפקטיבית לתושבי מדינת ישראל. 
מה יעלה בגורלן של ההתנחלויות? 
לא ניתן לכלול באזור המוגן, את כל ההתנחלויות המבודדות בשטחי יהודה ושומרון, שכן חלקן נמצא בעומק השטחים, רחוק מן הקו הירוק. עם זאת, לדעת התנועה, יש לכלול בתוך האזור המוגן, ריכוזי אוכלוסיה ישראליים גדולים, ביהודה ושומרון ואת אזור החיץ האסטרטגי בבקעת הירדן שאין בו כמעט אוכלוסיה פלסטינית. 
על צה"ל לעשות כל שלאל ידו כדי להגן גם על תושבי התנחלויות, אשר לא יהיו בתוך האזור המוגן. לדעת מומחי ביטחון, תשחרר הקמת גדר בטחון כוחות רבים העסוקים בניסיון למנוע חדירת מחבלים דרך קו התפר הפרוץ, למשימות הגנה על תושבי ההתנחלויות המבודדות. 
היכן תעבור הגדר באזור ירושלים? 
הוויכוח הפוליטי באשר למתווה ההסדר באזור ירושלים, בו אין לתנועה כל עמדה, אינו צריך למנוע את יישומה היעיל של תכנית ההפרדה המוצעת גם באזור זה. ואולם, לדעת התנועה, במצב הנוכחי בו אין בטווח הנראה לעין סיכוי להשגת הסדר מדיני, חייבת גדר הביטחון לעבור מחוץ לגבולות ירושלים רבתי, תוך יצירת חיץ בינה ובין שאר שטחי יהודה ושומרון. יש לקבוע בגדר הביטחון באזור זה (כמו גם באזורים אחרים) נקודות מעבר בין מזרח ירושלים לבין שטחי יהודה ושומרון, בהן תתבצע ביקורת ביטחונית קפדנית. בדרך זו יהיה ניתן להפחית למינימום את הסיכוי להחדרת חומרי חבלה ומתאבדים לתוך שטחי מזרח ירושלים ומשם גם לריכוזי האוכלוסייה בישראל. 
האם אכן יכולה גדר בטחון מעין זו להיות הרמטית? 
הקמת גדר בטחון מעין זו תצמצם באורח דרמטי או אף תמנע את הפיגועים דוגמת אלו אשר ארעו לאחרונה בריכוזי האוכלוסייה הישראלית. "קו התפר" פרוץ כיום לחלוטין ומדי יום נכנסים לתוך שטחי מדינית ישראל, באופן בלתי חוקי, רבבות פועלים פלסטינים. לשם השוואה, ניסיונות חדירה דרך גבול הצפון מסוכלים בקלות רבה בשל קיומה של גדר מערכת באותו אזור. זאת ועוד, כבר היום מתקשים מחבלים לעבור משטחי רצועת עזה לתחומי ישראל למרות שהגדר סביבה אינה שלמה ואינה נשמרת כראוי. בכדי להגדיל את יעילותה של גדר הביטחון יש להקים כוח ביטחון מיוחד למניעת חדירות דרך גדר הביטחון. 
האם עלולה תכנית גדר ההפרדה המוצעת להתפרש כהכרה בריבונות פלסטינית על השטחים? 
התכנית המוצעת אינה יכולה ואינה צריכה להתפרש, כשלעצמה, כהכרה כלשהי בריבונות פלסטינית על השטחים שלא יכללו באזור המוגן. הקמת גדר הביטחון אינה כרוכה בנסיגה כלשהי או בהזזת אוכלוסיה ישראלית. מטרתה של גדר הביטחון הנה, כאמור, למנוע חדירת מתאבדים ומפגעים. יתר על כן, אין כל מניעה, לאחר הקמת גדר הביטחון, בתוואי הנדרש – הקצר ביותר האפשרי (כדי לסיימה במהירות), כי ממשלת ישראל תחליט על הרחבת האזור המוגן. 
האם עלולה תכנית גדר ההפרדה המוצעת להתפרש בעיני העולם הערבי, כ"התקפלות" נוספת כפי שפורשה הנסיגה מלבנון? 
כאמור, אין תכנית הקמת גדר הביטחון כרוכה בהסגת כוחות או בהזזת אוכלוסיה ואין משמעותה נסיגה מן השטחים. לפיכך לא צפוי כי תכנית זו תתפרש כצעד של חולשה מצד מדינת ישראל. ההפך הוא הנכון, הקמת גדר הביטחון תביא, למספר רווחים אסטרטגיים חשובים ביותר: (א) נטרול יכולתם של הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור לפגוע כרצונם בתושבי מדינת ישראל ולהשפיע על שגרת חייהם – דבר העשוי להביאם לידי הכרה כי הדרך היחידה הפתוחה בפניהם הנה משא ומתן; (ב) מניעת פיגועי הטרור תחסוך מישראל את הצורך להגיב ביד קשה כנגד הפלסטינים ועל ידי כך תשפר את מצבה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית; (ג) שחרור כוחות לצורך משימות הגנה ומשימות אחרות בתוך שטחי יהודה ושומרון, ייעל את פעילותם של כוחות הביטחון בשטחי יהודה ושומרון; (ד) הפסקת מימוש "זכות השיבה" לתוך גבולות הקו הירוק על ידי ערביי יהודה ושומרון. 
מהיכן תגייס מדינת ישראל את המשאבים הדרושים להקמת גדר הביטחון? 
לדעת מומחי כלכלה, הקמת גדר הביטחון הנה בגדר יכולתו של המשק הישראלי והנה אף כורח כלכלי. יש לזכור כי בעקבות המצב הנכפה על ידי ארגוני הטרור הפלסטינים נגרם למשק הישראלי נזק כבד: (א) הוצאות ביטחון עצומות על אבטחה מוגברת בתוך שטחי הקו הירוק; (ב) עלויות טיפול ושיקום הנפגעים ומשפחותיהם; (ג) פגיעה אנושה בתיירות – מקור הכנסה משמעותי של מדינת ישראל; (ד) פגיעה קשה במשק כתוצאה מהעדר השקעות חוץ, גנבות רכב וציוד אחר במאות מליוני דולרים בשנה, אבדן ימי עבודה, הפרעות קשות בתנועה, ירידה במורל הלאומי והגברת המיתון כתוצאה מכך; (ה) שינוי המאזן הדמוגרפי בין האוכלוסייה היהודית והערבית בגבולות הקו הירוק – המסב למשק ולחברה נזק עצום שקשה להעריכו. 
נזקים אלו, לדעת מומחי כלכלה, נצברים לסכומים גדולים אף יותר מעלות חד פעמית של הקמת גדר הביטחון והסכומים השנתיים הנדרשים לשמירה עליה – כך שיישום התכנית המוצעת אינו נטל כלכלי – אלא דווקא כורח כלכלי, בנוסף להיותו גם כורח ביטחוני. 
לסיכום. בעבר הועלו מספר תכניות לגידור השטחים וליצירת חיץ בין האוכלוסייה הפלסטינית לאוכלוסיה הישראלית. תכניות אלו נגנזו ולא יושמו עד עתה. ואולם, פיגועי ההתאבדות האחרונים, המחישו בצורה קשה ומעוררת פלצות את הקלות הבלתי נסבלת בה נקטלים חיי אדם במדינת ישראל. חיי אדם במדינת ישראל הפכו להפקר! 
אי יישומה של תכנית זו עלול להסב למדינת ישראל מאות רבות של הרוגים ופצועים ולהשרות אוירה מתמדת של טרור ופחד על אוכלוסיית המדינה – עד כי בסופו של דבר תאלץ מדינת ישראל ממילא, ליישם תכנית זו. יישומה של תכנית זו חשוב אף בכדי לעצור את המימוש הזוחל של זכות השיבה לתוך גבולות הקו הירוק. על מנת לחסוך בחיי אדם וכדי למזער את הנזקים האדירים הצפויים למדינה – יש להתחיל, מיד וללא כל דיחוי, בישומה של תכנית זו. 
תנועת "גדר לחיים" תישא את הדגל במאבק הציבורי להשגת מטרה זו במהירות האפשרית, עד להשלמת הקמת כל גדר הביטחון. 

הסבר לגבי המצע האמור לעיל:
המצע דורש הקמת גדר הפרדה ביטחונית רציפה ותו לא. 
המצע משאיר את ההחלטה בדבר תוואי הגדר לממשלה המכהנת באותה עת .
המצע אינו כורך את הקמת הגדר בפינוי התיישבות כלשהי. 
המצע אינו דורש שתוואי הגדר יעבור בתוך ירושלים .
נקודות אלו יאפשרו בהמשך המאבק לקבל תמיכה הן מהימין והן מהשמאל היות והמצע לא מתערב בוויכוח הפוליטי בדבר מיקום תוואי הגדר ולא כורך את הקמת הגדר בפינוי התיישבות כלשהי היות והמדובר בשני דברים נפרדים. 
עד לאותה עת בדרך כלל כשדובר על הפרדה דובר על כך במובן של אנחנו כאן והם שם כלומר הפרדה כולל פינוי התיישבויות. 
החידוש במצע, אשר בוצע בסופו של מאבק על ידי הממשלה אחד לאחד, שהוא הציע שלא לכרוך בין הקמת הגדר לפינוי התיישבויות שכן כריכת הקמת הגדר בפינוי התיישבויות עלול לגרום לכך שהגדר לא תוקם לעולם. 
הרעיון שעומד מאחורי המצע הוא שהוויכוח בין הימין לשמאל האם יש לפנות התיישבויות או לא, יכול להימשך ללא קשר להקמת הגדר ואין לעכב את הקמת הגדר רק בגלל שלא הוכרע הוויכוח הנ"ל.
הרעיון הוא שכולם יוכלו לתמוך בעצם הקמת הגדר וכך הקמת הגדר תצא לפועל. 
הרעיון הוא גם שהוויכוח בדבר תוואי הגדר אסור שיעכב את הקמתה ולכן נקבע שתוואי הגדר יקבע על ידי הממשלה המכהנת באותה עת. 

10.6.2001 
בתאריך זה אני עדיין לא מכיר את אילן ציאון ועוד לא יודע על המצע האמור. 
כל שאני יודע זה שאני חייב לעשות משהו לסייע באופן שורשי לביטחון אזרחי ישראל כנגד הפיגועים. 
ואז, מגיע אלי למשרד לקוח בשם אלכס. אלכס מגיע אלי למשרד בעניין אחר ותוך כדי כך גולשת בינינו שיחה בה אנו דנים מה אפשר לעשות כדי למנוע מהפלשתיני לפגע באזרחי ישראל. אני שואל את אלכס אבן האם הוא תומך בהקמת גדר ביטחון שתמנע מהמתאבדים הפלשתינים להיכנס לישראל. 
האם הוא מוכן לצאת עמי להקמת תנועה שתלחץ להקים גדר ביטחון רציפה והרמטית. אלכס מסכים ולכן חילקנו בינינו את המטלות. 
סיכמנו שנפעל שנינו במקביל כדי לנסות לגייס אנשים וכספים וניפגש בהמשך להמשך התכנית. 

29.6.2001 
היום ראיתי את הכתבה ב "עיתון זמן השרון מאת גלית שפיר "אזרחים למען הפרדה" אודות הקמת תנועת גדר לחיים על ידי אילן ציאון. 
בכתבה נכתב כי התנועה מחפשת מתנדבים ופעילים המאמינים ברעיון ההפרדה, כדי להקים משמרות מחאה בצמתים ב 20 ליולי.
בכתבה צוטטו דבריו של אילן ציאון כדלקמן: 
"הפיגועים שהתרחשו בחודשים האחרונים והקלות הבלתי נסבלת שבה נקטלו חיי אדם במדינה הביאו אותי לכלל הכרה כי יש לפעול מיד וללא דיחוי להקמת גדר הפרדה ביטחונית, אשר תספק הגנה לתושבי המדינה. לאחר כל פיגוע חשתי תסכול מכך שדבר לא מצליח להניע את הממשלה להקמת חיץ בינינו לבין ארגוני הטרור". 
ש: אבל בשביל מה להקים תנועה? 
ת: "המטרה היא להפוך את דעת הקהל מהזדהות עם הרעיון לדרישה חד משמעית מהממשלה להקים גדר הפרדה. מצע התנועה שגובש על ידי כל מקימי התנועה הוא מצע א-פוליטי. הן הימין והן השמאל יכולים להזדהות אתו ולתמוך בו. התנועה לא טוענת שיש לסגת מהשטחים או שיש לפנות התנחלויות. מאידך התנועה גם לא טוענת שיש לספח שטחים. 
המטרה היחידה של הקמת גדר הפרדה, כפי שהתנועה רואה אותה, היא מתן ביטחון למספר גדול ככל האפשר של תושבי מדינת ישראל. 
ש: מה אתם מתכננים לעשות בפועל? 
ת: בין הפעולות המתוכננות – משמרות מחאה בצמתים, פגישה עם אישי ציבור לשם רתימתם לנושא וקידום לובי בכנסת. התנועה אף שוקלת לפעול בדרכים משפטיות לשם קידום הנושא, שכן אנו סבורים כי ממשלות ישראל פוגעות בזכותם החוקתית של אזרחי מדינת ישראל לשלמות גופם וכבודם, בכך שאינן יוצרות חיץ יעיל אשר ימנע את חדירת המתאבדים. 
לשם הבאת הרעיון לידי ביצוע מהירות האפשרית אנו זקוקים למתנדבים שיהיו מוכנים להשתתף בפעילות התנועה. המעוניינים לפעול ולהתנדב יכולים להתקשר לתא הטלמסר שהוקם במיוחד לצורך הקמפיין." 

בהמשך הכתבה הובאו דעותיהם של שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, מי שהיה אחראי ביחד עם ראש הממשלה אריאל שרון למחדל אי ההקמה של גדר הביטחון בשלב הראשון ושל מפכ"ל המשטרה רב ניצב שלמה אהרונישקי שהיה מופקד על המשטרה אשר הפכה פרשנית של הפיגועים. 
תגובתו של שר הביטחון בן אליעזר לא דיברה על הקמת גדר ביטחון רציפה אלא על מכשולים שיוקמו לאט לאט. 
מתגובתו זאת של שר הביטחון היה ברור שאזרחים רבים נוספים ירצחו בפיגועים עקב אי כוונתו להקים גדר ביטחון רציפה במהרה ולכן היה הכרח להתחיל בפעילות אינטנסיבית להחדרת רעיון גדר ההפרדה הרציפה בקרב הציבור. 
מתגובתו של מפכ"ל המשטרה עלה שיש כוונה להקים מכשול נגד אדם רק באזור קלקיליה וטול כרם. 
אין ספק שתגובותיהם של השניים המופקדים על הביטחון במדינה מעידות על המחדל הגדול של אי הקמת גדר הביטחון הרציפה כמו גם המחדל המתמשך שלאחר מכן ועל הצורך בפתיחת מאבק ציבורי למען הקמת גדר הפרדה רציפה שתשכנע את ראשי המדינה להתחיל לאלתר בהקמה של גדר ביטחון רציפה למניעת פיגועי מתאבדים. 
ואז התקשרתי לטלפון שהושאר בכתבה וביקשתי להצטרף. 

15.7.2001 
לאחר שהשארתי את ההודעה במספר שהיה בכתבה האמורה לעיל, התקשרו אליי להזמין אותי לכנס היסוד של תנועת גדר לחיים בהוד השרון. 
היום נסעתי לכנס ההקמה כשההרגשה שזו התחלה של משהו חדש שהולך ללוות אותי הרבה זמן מעתה ואילך. 
כשהגעתי לכנס היו בו כמאה אנשים והכנס היה כבר באמצע הרצאתו של פרופסור דן שיפטן אשר כתב את הספר כורח ההפרדה. 
אחד הדברים שמצאו חן בעיני בהרצאותו הוא שהוא אמר שאמנם הכנס לא עוסק בנושא הזה, היות והוא מדבר רק על גדר שמפרידה בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לישראלית, אבל שהוא היה גם שמח לו היו מקימים גדר בין אזור אום אלפחם וכולי לבין האוכלוסייה הישראלית. 
לאחר הרצאתו של פרופסור דן שיפטן הרצה עו"ד אילן ציאון.
בהרצאתו קרא עו"ד אילן ציאון מייסד התנועה לנוכחים לקום ולמחות בכל הדרכים החוקיות האפשריות בפני הממשלה בדרישה להקמה מידית של גדר ביטחון רציפה והרמטית בין מרכזי האוכלוסיה הפלשתינית לישראלית בתוואי שיקבע על ידי הממשלה וללא הכרח בפינוי התנחלויות או נסיגה לצורך כך. 
במהלך המפגש הציג עו"ד אילן ציאון את דרכי הפעולה העתידיות של התנועה: עריכת פעולות מחאה ברחבי הארץ, פעילות בתקשורת ומכתבים ופגישות עם אישי ציבור. 
בתום הכנס לקחתי מהשולחן את עיקרי המצע ובדקתי בו האם לא טמון בו איזו מלכוד וגיליתי לשמחתי את העובדה שאכן אין מדובר בתנועת שמאל, אין מדובר בדרישה לפינוי התיישבויות כתנאי להקמת הגדר, אין מדובר בדרישה להקים גדר בירושלים אלא מחוץ לה ואין מדובר בהתערבות בתוואי הגדר. 
כלומר לשמחתי ראיתי שמצע התנועה תואם את ציפיותיי להקמת תנועה היות והוא מצע ציוני נטו שדורש גדר ביטחון נטו ללא כל כריכה של עניינים פוליטיים ביחד עם זאת 
המצע של התנועה שנכתב על ידי אילן ציאון, נכתב בחומה ומנתק מהגדר את הוויכוחים הפוליטיים העיקריים, דבר שיכול להקל על ההסברה למען הקמת הגדר ולאפשר הן לציבור מימין והן לציבור משמאל לתמוך בגדר, בנוסף לדעות פוליטיות של כל אחד. 
כלומר היות ומצע התנועה אינו דורש פינוי התיישבויות כתנאי להקמת הגדר, אלא רק דורש גדר נטו הוא יכול לאפשר לאזרחים מכל גווני הקשת הפוליטית לתמוך במצע, 
שכן בהחלט יתכן שגם מי שדורש פינוי התיישבויות וגם מי שמתנגד לפינוי התיישבויות שניהם יתמכו בינתיים בהקמת גדר ללא קשר בסוגיית ההתיישבויות. 
עד למצע הנ"ל היה מקובל שמי שדיבר על הקמת גדר דיבר על כך במובן של הפרדה דהיינו אנחנו כאן והם שם, דבר שגרם לכך שכל עוד לא הוחלט על פינוי התיישבויות גם לא הוחלט על הקמת גדר . 
מצע גדר לחיים ניתק את הקשר בין פינוי התיישבויות לבין גדר ודרש הקמת גדר נטו גם אם עוד אין הכרעה בשאלת פינוי התיישבויות כן או לא והוא הראה שבהחלט אפשר ליצור מצב, כל עוד אין החלטה אחרת, שאנחנו גם כאן ואנחנו גם שם. 
דרישה זו היא זו שתוביל בסופו של דבר להצלחה במאבק הציבורי למען הקמת הגדר שכן היא מנטרלת מהדרישה להקמת הגדר את הוויכוח הפוליטי. 

20.7.2001 
היום קיימו חברי התנועה את משמרת המחאה הראשונה שהתקיימה אי פעם למען הקמת גדר ההפרדה בצומת ארלוזורוב – רכבת צפון בתל אביב. 
משמרת זו הייתה האות למשמרות מחאה רבות שיבואו בעקבותיה בכל רחבי הארץ. 
במשמרת נכחו כ 20 פעילים, במהלכה הונפו שלטים וחולקו מאות סטיקרים "גדר הפרדה הדרך היחידה". 
כמו כן חולקו פליירים לנהגים שחלפו בצומת. 
הנהגים קיבלו את הפעילים בברכות, בצפירות אהדה ובנפנופי תמיכה. 

3.8.2001 
היום קיימנו משמרת מחאה בצומת רעננה צפון בה נכחו כ 15 פעילים, הונפו שלטים וחולקו מאות סטיקרים "גדר הפרדה הדרך היחידה" ופליירים לנהגים שחלפו בצומת. 
הנהגים קיבלו אותנו בברכות, בצפירות אהדה ובנפנופי תמיכה. 
חברי התנועה הסבירו לנהגים שעמדו עם רכביהם ברמזורים שניתן וצריך להקים מיד גדר הפרדה ביטחונית רציפה ואין לעניין הגדר כל קשר ו/או כל צורך בפינוי התנחלויות או בנסיגה לצורך הקמתה וביקשו את תמיכת הציבור בדרישה להקמת הגדר. 

בחודשים הבאים יהוו משמרות המחאה בצמתים ברחבי הארץ אמצעי להפצת רעיון גדר ההפרדה בקרב הציבור ולהתחלת השיח הציבורי בנושא בקרב כלל הציבור 
גדר לחיים קיימה במהלך חצי השנה שלאחר מכן משמרות מחאה רבות, הן בצומת גלילות, הן בצומת ארלוזורוב צפון, הן בצומת רעננה צפון, הן בצומת בחיפה. 
במהלך משמרות המחאה נתלו שלטים רבים בצמתים בעד הקמת גדר ההפרדה וכמו כן נתלו שלטים בצמתים נוספים המובילים לצומת בו התקיימה משמרת המחאה. 
כמו כן נתלו מעת לעת שלטים לאורך כביש איילון שהינו הכביש מהראשיים המדינה ובו נוסעים עשרות אלפי כלי רכב ביום 
בהערכה שנערכה בקרב חברי התנועה עולה כי כמיליון אזרחים צפו במשך חצי השנה של סוף 2001 בשלטים של תנועת גדר לחיים המציגים את הקמת גדר ההפרדה כדרך היחידה לצורך מניעת פיגועי מחבלים מתאבדים. 
כמו כן הודבקו בתקופה זו על רכבים בהסכמת הנהגים בצמתים כעשרים אלף סטיקרים "גדר הפרדה הדרך היחידה" וחולקו לציבור בצמתים כעשרים אלף פליירים 
משמרות המחאה בצמתים והשלטים שנתלו הגיעו לתודעת כמיליון אזרחים וסייעו סיוע חשוב ביותר להחדרת רעיון גדר ההפרדה בקרב הציבור ולהתחלת השיח הציבורי בענין הצורך הדחוף בהקמה של גדר ההפרדה. 

10.8.2001 
בבוקר שאחרי, שינינו את התכנית למשמרת מחאה בתל אביב, נסענו לירושלים וקיימנו משמרת מחאה במקום הפיגוע ברחוב יפו ליד מסעדת "סבארו" בירושלים. 
המטרה הייתה להפיץ את הרעיון של הצורך בהקמת גדר ההפרדה הביטחונית לא רק באמצעות משמרות מחאה אלא באמצעות כלי התקשורת הרבים שהיו במקום 
משהגענו למקום הפיגוע, המקום היה בצומת סואן ברחוב יפו, הפעילים התפרסו בארבע פינות הצומת, עמדו עם שלטים וחילקו פליירים לציבור הרב שעבר במקום 
פעילים נוספים עברו במעברי החציה עם שלטים הקוראים להקמה מידית של גדר הביטחון.
פעילות הפעילים והשלטים הסבה את תשומת לבם של כלי התקשורת שהיו במקום והם החלו לראיין את פעילי התנועה 
אני התראיינתי לרדיו הצרפתי, אילן התראיין לרדיו הישראלי וגם יומן השבוע שהיה במקום וסיקר את הפיגוע סיקר את פעילת גדר לחיים דינה עם שלט של גדר לחיים מאחוריה דורשת מהממשלה להקים מיד גדר הפרדה 
במשמרת נכחו כ 20 פעילים וכלי תקשורת רבים טלוויזיה ורדיו מהארץ ומהעולם תיעדו את משמרת המחאה וראיינו את פעילי התנועה. 
פעילי התנועה דרשו ממשלת ישראל באמצעות כלי התקשורת הרבים מהארץ ומהעולם שנכחו במקום להקים לאלתר גדר ביטחון רציפה שתמנע את הכניסות החופשיות של מתאבדים פלשתינים לריכוזי האוכלוסייה הישראליים. בשלטים שהוצבו היו ססמאות כגון "גדר הפרדה או טרור מהגדה", "גדר הפרדה מיד" ועוד. 

17.8.2001 
היום קיימנו משמרת מחאה בכניסה לקניון ערים בכפר סבא. מאות מתושבי כפר סבא נענו לבקשת פעילי גדר לחיים וחתמו על עצומה הקוראת לממשלה להקים לאלתר גדר הפרדה בין מרכזי האוכלוסייה הפלשתינית למרכזי האוכלוסייה הישראליים. 
לאור הרצון של התושבים שנכחו במקום, לחתום, השתרך תור ליד דוכן ההחתמה. 

22.8.2001 
היום בצהריים קיימנו משמרת מחאה בצומת רעננה צפון אשר צולמה לכתבה ליומן השבוע של ערוץ 1 אודות תנועת גדר לחיים. 
לאחר מכן, בערב קיימנו כנס גדול, הכנס השני של התנועה, בבית אשכול פיס בצומת בני דרור. 
הארוע התקיים בחסותה של המועצה האזורית לב השרון בראשות מר אריה ישועה. 
בכנס היה אורח הכבוד והמרצה המרכזי אלוף (במיל) מר עמרם מיצנע – ראש עירית חיפה אשר תמך באותה עת בעמדת התנועה שיש להקים לאלתר גדר ביטחון ללא קשר לפינוי התנחלויות או לנסיגה. 
בהערת אגב אציין כי לאחר מכן בעתיד נפרדו דרכם של עמרם מיצנע ושל גדר לחיים היות ועמרם מצנע אשר התמודד וכיהן כיו"ר מפלגת העבודה דגל בהקמת גדר ביטחון כולל פינוי התיישבויות ואילו גדר לחיים ניתקה את ההקשר הפוליטי מהגדר ולא קשרה את הקמת הגדר בדבר נוסף כלשהו. 
כמו כן הרצו בכנס פרופסור דן שיפטן, מר אריה ישועה- ראש המועצה האזורית לב השרון ועו"ד אילן ציאון מייסד התנועה. בכנס נכחו כ 200 איש והוא סוקר תקשורתית. 
על התנועה נערכה בימי הכנס הכתבה ששודרה ביום שישי שאחריה בתכנית יומן השבוע בערוץ 1, נערכו ראיונות לקראת הכנס עם עו"ד אילן ציאון בכלי התקשורת ונכתבה כתבה בוואינט באינטרנט.  אנו מודים למר אריה ישועה ראש המועצה האזורית לב השרון על מתן האולם לצורך הכנס. 

24.8.2001 
היום שידר יומן השבוע של ערוץ 1 את כתבת היומן הארוכה שערך במהלך השבוע אודות תנועת גדר לחיים ודרישתנו להקמת גדר ביטחון רציפה. 
לקראת הכתבה נסענו עם נציגי יומן ערוץ 1 לאזור ליד טול כרם שבו אין גדר והראינו לציבור כיצד ניתן לעבור בקלות מהצד הפלשתיני לצד הישראלי בכדי לבצע פיגועים 
יומן ערוץ 1 עשה עבודה נפלאה ואוהדת לגדר וגרם לכך שהרעיון שהביעה גר לחיים יועלה בפריים טיים בכתבה אוהדת. 
בכתבה רואיין שר התחבורה אפרים סנה אשר הביע את התנגדותו להקמת הגדר. 
בעתיד במסגרת המהפך שיחול בקרב פוליטיקאים, יהפוך אותו אפרים סנה ממתנגד לתומך. 
לאחר הכתבה נערך דיון באולפן בעניין הקמת גדר הביטחון וראיון עם שר הביטחון בנימין בן אליעזר אשר נשאל על ידי רון בן ישי מה דעתו על הצורך בהקמת הגדר והביע את התנגדותו לרעיון הקמת גדר ההפרדה. מתשובתו של שר הביטחון ניתן היה להבין אחת מהשתיים או שהוא כלל אינו מבין את רעיון הקמת גדר הביטחון או שהוא מתנגד להקמת הגדר ועושה את עצמו כאילו שהוא לא מבין את הרעיון.
בכל מקרה, בעתיד יציג עצמו שר הביטחון כאילו הוא היה… יוזם הרעיון, האבסורד בהתגלמותו. 

אתנחתא, כללי 
לוקחי הקרדיטים 
בכלל, כפי שוודאי נוכחם עד כה, מעת לעת סביר להניח ששמעתם אודות אנשים או תנועות אשר הציגו עצמם כאילו הם היו יוזמי רעיון הגדר והדוחפים להקמתה.
אני מניח שמי שיקרא את את הסיפור המסופר כאן במלואו כבר יסיק לבד את המסקנה מי באמת עמד מאחורי רעיון הגדר מתחילתו ועד סופו, מי מכר את הרעיון לציבור, מי פעל ללא לאות למען הקמת הגדר ומי מנסה לקחת לעצמו את הקרדיטים שהם לא שלו. 
יותר מכך, בהמשך גם תיווכחו באבסורד שמי שחשבתם שהוא תומך גדר או כאלו שמציגים עצמם כתומכי גדר לא רק שלא היו יוזמי הרעיון אלא בכלל התנגדו לגדר הביטחונית בתוקף, ואף פעלו כדי לעכב את הקמתה ואילו מעת לעת הם מציגים עצמם כאילו הם פעלו למען הגדר 
אנשים אלו אשר התנגדו לגדר ומציגים עצמם כתומכי גדר, בכל פעם שהם מתראיינים לתקשורת בעניין הגדר הם גורמים נזק עצום להסברה למען הגדר כי למשל אם הם מהשמאל אז הציבור מיד מתנגד לדבריהם ומתבלבל לחשוב כאילו הגדר זה עניין פוליטי על אף שהוא לא ועל אף שהם לא מייצגים את עמדת גדר לחיים בדבר הצורך בהקמת גדר הפרדה ביטחונית. לכן טוב תעשו אם להבא כשתראו איזה אדם או תנועה שמתיימר להציג עצמו כאילו הוא בעד הגדר תבדקו כאן בסיפור או איתי במייל מה היו באמת עמדות אותו אדם, סביר להניח שאני אדע את הסיפור האמיתי על עמדותיו.

עמדות חברי הכנסת 
חשוב לדעת, הגדר היא יתומה פוליטית אין אף חבר כנסת אשר תמך בהקמתה מתחילת המאבק ועד סופו ברצף וללא כל התניות או אשר פעל ללא ליאות להקמתה.
לגדר אין אף מפלגה אשר חרטה על דגלה את הקמתה ונאבקה למען הקמתה.
לגדר אין אף תנועה עממית ציבורית התנדבותית שביצעה פעולות כמו גדר לחיים אשר יזמה את הרעיון ופעלה לכל אורך הדרך למען הקמתה.
הגדר נוצרה עקב הלחץ הציבורי שהפעילה תנועת גדר לחיים מכיוונים שונים ומשונים ועקב מעשים רבים של תנועת גדר לחיים שלא את כולם ניתן לפרט. 
הגדר נוצרה ראשית במוחנו הקודח תוך הבנה מציאותית של מה שצריך להיות ובהמשך עקב הלחץ הציבורי שהועלה ממוקד תנועת גדר לחיים ובלעדיו ספק אם הייתה נוצרת. 
הניתוק שביצעה גדר לחיים בין הגדר לפוליטיקה הוא זה שאיפשר לגדר לחיים לשכנע את הציבור בנחיצותה ולהביא את הרעיון מרעיון על הנייר לרעיון מבוצע.
לגדר היו מתנגדים רבים מקרב חברי הכנסת.
נקודת הפתיחה במאבק למען הגדר הייתה נקודת פתיחה קשה מאוד ודווקא משום כך גאוותנו הגדולה בהצלחת המאבק.
גם ראש הממשלה אריאל שרון וגם שר הביטחון בנימין בן אליעזר התנגדו להקמתה. 
שרי ממשלה רבים וחברי כנסת רבים התנגדו להקמתה או היו אדישים אם היא תוקם או לא תוקם. 

לגבי הציבור 
הציבור בתחילת הדרך עד שתמך באופן מובהק, לא פעל ברובו למען הקמת הגדר. 
שנת 2001 המהווה את ראשית המאבק זו תקופה עוד לפני שניתן לגייס אנשים רבים כמו היום בפייסבוק בלחיצת כפתור. 
המדובר במצב שבו, כפי שהיינו ללא אמצעים כספיים, ניתן היה להפעיל את הלחץ הציבורי בעיקר באמצעות משמרות מחאה, הפגנות, לחץ תקשורתי, הפעלת אישי ציבור בעיקר כדי שידבר בתקשורת למען הגדר ובגצים. 
בשנת 2001 ואילך רבים בציבור היו מיואשים מאוד בתקופת פיגועי המתאבדים ולפני שהתחלנו בהפצת רעיון הגדר לא ידעו כיצד ניתן לפתור את בעיית המתאבדים 
המטרה הייתה "למכור" לציבור את רעיון הגדר בין באופן ישיר על ידי נציגי התנועה ובין באמצעות אישי ציבור ותקשורת תומכים, להציג בפני הציבור פתרון שהפוליטיקאים מתנגדים לו ולאחר שהציבור יתחיל ללחוץ ולתמוך הפוליטיקאים לא יוכלו לעמוד מנגד וכך אכן ארע 
כבר מראשית המאבק בקרב הציבור היו תומכים רבים שהסכימו לרעיונות גדר לחיים, או כאלו שלא ידעו על הפתרון אך מיד כששמעו אותו מאיתנו הביעו את תמיכת. 
מנגד היו בקרב הציבור גם מתנגדים מימין וגם משמאל וגם אנשים סקפטיים אותם היה צריך לשכנע. 

להלן דוגמאות לעמדות של הציבור וכיצד פעלנו לשכנע כל אחד ואחד 
תומך ימין סקפטי היה חושב שרעיון הגדר הוא מזימה שמאלנית נגד המתנחלים ואילו תומך שמאל סקפטי היה חושב שרעיון הגדר הוא מזימה ימנית נגד הפלשתינים. 
היו תומכי ימין שאמרו שאין צורך בגדר כי צריך טרנספר ותומכי שמאל שאמרו שאין צורך בגדר אם היא לא מלווה בפינוי התנחלויות או בהסדר. 
תומך ימין היה בדרך כלל טוען כעמדה ראשונית שהקמת גדר משמעה ויתור על ההתיישבויות שמאחרי הגדר ושזו מזימה של אנשי שמאל לפנות את המתיישבים. 
אנו מיד הסברנו שאין מדובר כלל בוויתור על שטח אלא מדובר רק בלמנוע מפלשתינים מלהיכנס לצד הישראלי ולבצע בו פיגועים.
הסברנו להם שלא יהיה שום הבדל במצב הפוליטי של המתיישבים לאור הקמת הגדר ושהקמת הגדר לא היא אשר תשנה את המצב הפוליטי, שמדובר בעניין טכני לחלוטין אשר ימנע מפלשתינים להיכנס באופן חופשי ושתוספת הגנה לישראלים במרכז המדינה לא תגרע הגנה מהמתיישבים ביהודה ושומרון. 
נהפוך הוא, הסברנו להם שכשאין גדר, צה"ל צריך יותר כוחות לשמור על הכניסה לישראל בשטח הפרוץ מאשר במצב בו יש גדר ויודעים על מה להגן ושכתוצאה מכך יתפנו כוחות נוספים לשמור על המתיישבים. 
לתומך השמאל הסקפטי היינו מסבירים שהגדר רק תקל על הפלשתינים בכך שאם היא תמנע מפלשתיני מלבצע פיגועים אז צה"ל יצטרך פחות להגיב וכתוצאה מכך יהיו גם פחות הרוגים פלשתינים.
היו כאלו בימין אשר טענו: עזבו אתכם מגדר, הפתרון הוא טרנספר של הפלשתינים ומנגד כאלו בשמאל שאמרו עזבו אתכם מגדר, הפתרון הוא הסדר של פינוי מתיישבים. 
לכך השבנו במשפטים עד לטרנספר צריך גדר או עד להסדר צריך גדר. 
כלומר לתומך הימין היינו אומרים עד לטרנספר צריך גדר ולתומך השמאל היינו אומרים עד להסדר צריך גדר. 
לא יתכן מצב שכל עוד לא מבצעים את מה שאתה חושב שהוא פתרון בין אם טרנספר ובין אם הסדר,לא יקימו בגלל זה את הגדר שמצילה חיים והפלשתינים יוכלו להמשיך לטבוח בנו כרצונם. 
בואו נקים את הגדר שתגן עלינו ואחר כך תוכל להמשיך לדרוש את הטרנספר או את ההסדר. 
עוד היו מקרב הציבור שאמרו רגע אם זה כל כך טוב אז איך זה שהמנהיגים לא חשבו על זה קודם ולא ביצעו זאת עד כה כנראה לא עשו זאת כי יש בזה משהו לא טוב. 
על כך היינו עונים זה כאילו לומר אני מטומטם והמנהיגים שלי הם הרבה יותר חכמים ממני אמרנו הרי הרעיון נראה לך אז ברור שהוא טוב גם אם לא ביצעו אותו קודם. 
אחר כך היו כאלו שאמרו בביטול אוי שטויות למה צריך גדר הרי היא לא תפתור את בעיית ערביי ישראל. 
על כך ענינו זה שהגדר לא מיועדת לפתור את בעיית ערביי ישראל אלא את בעיית כניסת המתאבדים הפלשתינים, אי אפשר לומר שאין צורך בינתיים לפתור את בעייית הטרור הפלשתיני ולתת לפלשתינים לרצוח אותנו חופשי רק בגלל שהגדר לא קשורה לערביי ישראל. 
עוד היו כאלו שאמרו אין צורך בגדר כי היא לא תמנע מטילים להיכנס. על כך היינו עונים הגדר לא נועדה למנוע מטילים לעוף מעליה כפי שהיא לא נודעה למנוע מחיידקים לעוף בתוכה. הגדר נועדה למנוע כניסות רגליות חופשיות של מתאבדים פלשתינים. זה שהגדר לא נועדה למנוע מטילים לעוף מעליה או שהיא לא נועדה לפתור את בעיית ערביי ישראל או שהיא לא נועדה למנוע בעיות אחרות של ישראל לא אומר שאנו צריכים לתת לפלשתינים להמשיך להיכנס חופשי לישראל ולטבוח בילידנו ואז תוך כדי שיחה אתה כבר מסנן לעצמך מה יותר ברור מזה. לכל איום יש ליתן את המענה שלו. למתאבד הפלשתיני המענה הוא בדמות גדר ביטחון. לגבי טילים ואיום דמוגרפי זה עניין נוסף. 
עוד היו כאלו שאמרו במקום זה בואו נתקוף 
אנחנו אמרנו אין בעיה, הגדר לא מונעת מתקפה להיפך, היא מאפשרת מתקפה כי היא מגנה טוב יותר על העורף. זה כמו שבכדורגל חייבים הגנה בנוסף להתקפה ולא כולם חלוצים. יש צורך גם בהגנה אפקטיבית וגם בהתקפה 
עוד היו שאמרו במקום זה בואו נעשה שלום על כך אמרנו שני דברים ראשית עד להסדר צריך גדר לא יתכן מצב שאם לא יהיה שלום עשרות שנים בינתיים נמשיך להירצח על ידי פלשתינים. שנית, גם בזמן שלום אם יהיה, יש צורך בגדר כדי למנוע מכל פלשתיני שירצה להתאבד מלעשות זאת 
עוד בתחילת המאבק היו כאלו בשמאל שרצו או הכל או כלום כלומר הם אמרו שהם תומכים בהקמת גדר רק אם היא תהיה מלווה בפינוי התנחלויות ואם לא אז לא 
על כך ענינו שאת הגדר צריך להקים מיד ואפשר להמשיך להתווכח לאחר מכן בדבר מעמד ההתיישבויות, אין לכרוך את הקמת הגדר בפינוי התיישבויות כי כריכה כזו עלולה ליצור מצב שהגדר לא תוקם. 
עוד היו כאלו אשר אמרו מי אמר שזה בכלל יעזור 
על כך היינו עונים שברור שהיא תעזור כי יש כבר דוגמא בדמות הגדר הקיימת מסביב לעזה שאותה לא הצליח אף מתאבד לעבור. 
עם ישראל הוא עם מיוחד והמטרה הייתה לשכנע באמצעים המועטים שעמדו לרשותנו, כמה שיותר מהר כמה שיותר אנשים, כדי שיתחילו לדבר בכל בית ובית בישראל שצריך גדר 
וכדי שהלחץ יגיע מכל מיני כיוונים לראש הממשלה ולא רק מצד גדר לחיים. 
המטרה שמצד אחד לשמחתי הושגה בסופו של דבר ומצד שני לצערי לאחר נרצחים רבים בפיגועים, הייתה לגרום לכך שראש הממשלה אריאל שרון לא יוכל להתנגד עוד לגדר ויאלץ להורות על הקמתה, כשיראה איזו תמיכה המונית חוצה מפלגות יש לגדר בקרב הציבור. 
וכך היה!!
המשך 2001 יבוא 
המשך 2002 יבוא 
המשך 2003 יבוא 
המשך 2004 יבוא 
המשך 2005 יבוא 
המשך 2006 יבוא 
המשך 2007 יבוא 
המשך תחילת 2008 יבוא 

03102008 
היום השתתפתי בעצרת תמיכה בחיילי צה"ל ביום שישי ה 03102008 בין מודיעין עילית לבין נעלין אותה ארגנה תנועת אם תרצו
אמנם אני כותב פוסט זה כהמשך לבלוג גדר ההפרדה אך יובהר כי עצרת התמיכה של תנועת אם תרצו אינה קשורה למאבק למען הגדר. בתנועת אם תרצו יש תומכים ויש מתנגדים לגדר אך כולם מאוחדים בדעה שאין לאפשר לישראלים להשתתף בהתפרעויות בשיתוף עם פלשתינים כנגד חיילי צה"ל 
"אני מצלם אותך ואני אדאג שתיכנס לכלא" 
נחשו- מי אמר למי? 
כך עומד לו היום הפלשתיני מחוץ לנעלין מרחק צעדים ספורים מבתי המגורים של מודיעין עילית, עם המגאפון על הגבעה ממול לידו דגל גדול של פלשתין ומסביבו פלשתינים מיידים אבנים גדולות על חיילי צה"ל, מנסים להסתער על פאתי מודיעין עילית ולפגוע ביהודים הנמצאים במקום ומיידים אבנים על רכבים הנוסעים בכביש שלצד הגבעה שליד הכפר נעלין. אותו פלשתיני צועק זאת לחייל צה"ל שמנסה לפזר את ההתפרעות בגז מדמיע. 
ולמה בעצם אותו חייל צה"ל לא יורה אש חיה על המתפרעים שמנסים להסתער לכיוון מודיעין וצריך לעמוד במקום כמו מסכן ולספוג אבנים? 
מדוע מדי שבוע בשבוע חיילי צה"ל צריכים להיפצע מיידוי אבנים ולא יכולים לירות אש חיה על מי שמנסה להרגם? 
מדוע הישראלים המשתפים פעולה עם הפלשתינים בהתפרעויות חוזרים לעשות זאת מדי שבוע בשבוע באין מפריע? 
אין מה לבוא בטענות לחיילי צה"ל הם עושים ככל יכולתם.
מעדויות של חיילים בשטח מסתבר שהבעיה נמצאת בהנהגה, בפרקליטות ובבתי המשפט כדלקמן: 
לגבי אש חיה- 
לטענת החיילים ההנחיות אוסרות על חיילי צה"ל לירות אש חיה על המפגינים ועל אף שידוע שגז מדמיע לא מספיק כדי לפזר מתפרעים, יתכן שישנה העדפה שמדי שבוע יפצעו מספר קטן של חיילים מיידוי אבנים ובלבד שחיילי צה"ל לא ירו אש חיה. כלומר נראה למצער שאין כל בעיה שמדי יום או פעם בשבוע יפצעו כמה חיילים מידויי אבנים מי בעינו מי בבטנו ובלבד שלא תפוזר ההתפרעות בכוח. 
לגבי אי מעצר המתפרעים- 
לטענת חיילים ושוטרים בשטח אין טעם לעצור את הישראלים מהשמאל הקיצוני המשתתפים באירועי ההתפרעויות באופן קבוע ויומיומי שכן ישנם גורמים בפרקליטות ובבתי המשפט התומכים במתפרעי השמאל הקיצוני הישראלים ובמאבקם של הפלשתינים בחיילי צה"ל. 
לכן לחיילי צה"ל אין טעם לעצרם שכן ממילא לא מוגשים נגדם כתבי אישום חמורים והם לא מוכנסים לכלא לתקופות ארוכות. 
ידיהם של החיילים כבולות בעניין זה ומי שכובל אותם יושב למעלה ואליו צריך להפנות את האצבע המאשימה. 
חמור מכך, חיילים ושוטרים מספרים שהם מפחדים להיות שק החבטות של הפרקליטות ובתי המשפט שכן הפלשתינים ביחד עם מתפרעי השמאל מגישים נגדם תלונות והיו חיילים שנשפטו ונענשו על כך שפעלו במרץ רב מדי לפזר את ההתפרעות. 
כלומר לפי טענות חיילים שנכחו במקום אותם חיילים שאמורים להגן עלינו הופכים לדבריהם לקורבן של תמיכת גורמים בפרקליטות ובבתי המשפט במתפרעי השמאל ואין להם שום חשק לפזר את ההתפרעות ביד קשה. 
כעת הכל ברור- אם עדויות החיילים נכונות, זה מה שנתן לאותו פלשתיני את הביטחון הגדול כשהוא הודיע לחייל צה"ל שהוא ידאג להכניסו לכלא אם רק אותו חייל יחשוב לפזר את ההפגנה ויסרב לספוג אבן בפרצוף שעלולה לעשות אותו עיוור לכל חייו. 
אז מה הפיתרון? 
הפיתרון הוא קיום הנהגה ציונית נחושה שתוריד הוראות לחיילי צה"ל לפזר את ההתפרעויות בגדר באש חיה ולירות אש חיה על כל המתפרעים בין אם הם פלשתינים ובין אם הם יהודים מהשמאל הקיצוני ובלבד שתפוזר ההתפרעות תוך זמן קצר. 
לא יתכן להעמיד חיילים בשורה בחום ובקור ללא סמכויות מינימליות ולהקצות תקציבים מדי יום ביומו ולעמת את החיילים מול מתפרעים שמנסים להסתער על פאתי מודיעין. 
את ההתפרעויות יש לפזר בכוח באופן שהפלשתינים ומתפרעי השמאל יבינו שאם הם יעמדו שם הם יהרגו!!!
בנוסף, הציבור הישראלי צריך לדרוש מראש הממשלה לעשות בדק בית יסודי בפרקליטות ובבתי המשפט. 
אם מה שהחיילים טוענים זה נכון, הרי שהדבר חמור מאוד ויש לבדוק את הטענות על שחיתות במערכת המשפט הישראלית ובמפעיליה, מיהם הגורמים בפרקליטות הנוגעים בדבר, כיצד הם פועלים ואיזה פעולות הם לא עשו שסייעו למתפרעי השמאל הקיצוני.
על הציבור לדרוש ממערכת המשפט עריכת חקירה מדוע לא מוכנסים המתפרעים הישראלים לתקופות ארוכות בכלא, מי בפרקליטות ובבתי המשפט מונע את זה וכיצד ניתן לפתור את הבעיה. 
כמו כן על שר המשפטים למנות אך ורק שופטים ציונים לבתי המשפט ולבית המשפט העליון דבר שימנע תמיכה של שופטים בעמדות מתפרעי השמאל כפי שארע בפרשת בילעין. 

03102008 
היום יום שישי בשעה 1300 הגענו למקום בהסעה מאורגנת של תנועת אם תרצו מחזירים את הציונות למרכז חברה נהדרים אוהבי מדינת ישראל. מרחק מטרים ספורים מבתיה הגבוהים של מודיעין עילית נמצאת גדר הביטחון ומעברה גבעה ועליה הכפר נעלין.
מפאתי הכפר יורדים מאות פלשתינים ומנסים לפרוץ לכיוון מודיעין עילית ולפגוע ביהודים הנמצאים במקום. 
כוחות צה"ל המעטים שהיו במקום מנסים לפזרם בגז מדמיע היות וידיהם כבולות והם לא יכולים לירות אש חיה. 
הפלשתינים מאיימים על חיילי צה"ל במגפון שהם ידאגו שתומכיהם במערכת המשפט הישראלית יכניסו את החיילים לכלא. 
אבנים גדולות נזרקות לעבר החיילים שעומדים חסרי אונים וכל שהם מצליחים לעשות זה רק לירות קצת גז מדמיע שמרחיק מעט את המתפרעים הפלשתינים. 
מאחורי המתפרעים הפלשתינים נמצאים ישראלים מהשמאל הקיצוני שתומכים בהם בהתפרעותם ומעודדים אותם לבצע את זריקות האבנים כנגד חיילי צה"ל.
כוחות משטרה עומדים חסרי אונים ולא מעזים לעצור את הישראלים שמשתתפים בהתפרעויות, מחשש שתומכי השמאל בפרקליטות ובגורמי האכיפה יענישו את השוטרים הישראלים דווקא. 
חברי תנועת אם תרצו הנהדרים שרים שירי עידוד לחיילי צה"ל וחיילי צה"ל מודים מקרב לב על התמיכה אותה הם מקבלים. 
אבנים גדולות נזרקות לעבר חברי אם תרצו, מפלשתינים שמצליחים להתקרב לגדר ושלושה חברי אם תרצו שעמדו קרוב מדי, נפצעו מהאבנים. 
כעת מובן באופן מוחלט וודאי שאין מדובר בהפגנות תמימות ושקטות של פלשתינים פעילי שלום מול חיילים חמושים אלא במתפרעים אלימים שמנסים להרוג חפים מפשע לא חמושים ששרים שירים ומניפים דגלים, פלשתינים אלימים ומסוכנים שנתמכים על ידי אזרחים ישראלים מהשמאל הקיצוני הנמצאים עימם ומנסים לבצע לינץ' באזרחים חפים מפשע חשופים לא מוגנים ולא חמושים ביניהם נשים וילדים. 
גז מדמיע שיורים החיילים לפיזור המתפרעים הפלשתינים חוזר לחברי אם תרצו עם הרוח ודמעות ושריפה מורגשת בעיניים אך לאחר כמה דקות העניין עובר. 
חברי אם תרצו מחלקים לחיילי צה"ל ברכות שנה טובה ודגלי תודה וממשיכים לשיר להם שירי תמיכה שעות רבות. 
לאחר שירת התקווה מתפזרת עצרת התמיכה וחברי אם תרצו הולכים. 
חיילי צה"ל נשארים בחום ובקור לעמוד חסרי אונים מול המתפרעים הפלשתינים, הישראלים מהשמאל הקיצוני ותומכיהם במערכת המשפט הישראלית. 
אני מעריך עד מאוד את פועלם של ראשי ופעילי תנועת אם תרצו למען חיילי צה"ל ומקווה שיהיה להם הכוח להמשיך
סוף סיכום ארוע תמיכה בחיילי צה"ל 03102008 

בהמשך יפורט בבלוג זה כל סיפור הבגצים בנוגע לגדר ההפרדה בהם נטלנו חלק למען ביטחונם של אזרחי ישראל 

עתירות בעד גדר ההפרדה 
במסגרת עתירה לבג"ץ למען הקמת גדר ההפרדה הצלחנו להוציא מראש הממשלה אריאל שרון התחייבות בכתב להקמת כל גדר ההפרדה מהגלבוע בצפון דרך ירושלים בואכה ים המלח ולוח זמנים דחוף להקמת מחצית הגדר עד למרכז המדינה 
במסגרת הצטרפות כמשיבים לצד המדינה בעניין החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג ביחס לגדר ההפרדה ניתן פסק דין אשר דחה את העתירה שהגיש הצד השני בה ביקש להתייחס לבית הדין הבינלאומי בהאג ולבטל את הקמת גדר ההפרדה במיקומה הנוכחי 
ענין תוואי גדר ההפרדה 
במסגרת הצטרפות לעתירה לבג"ץ לצד המדינה קיבלנו פסק דין בעד הגדר שלא נותן צו מניעה נגד הקמת הגדר לגבי המיקום בו עסקה העתירה וכמו כן מאשר את מיקום הגדר בתוואי הנוכחי 
ענין משטר ההיתרים 
במסגרת הצטרפות כמשיבים לצד המדינה הודענו על התנגדותנו לביטול משטר ההיתרים ולהתנגדותנו למתן היתר לכל מיליוני הפלשתינים לעבור את גדר ההפרדה לכיוון הקו הירוק דבר שיאפשר להם להיכנס לישראל ולבצע פיגועים כנגד אזרחי ישראל 
ענין כביש 443 
במסגרת הצטרפותנו לצד המדינה הודענו על התנגדותנו לאפשר לפלשתינים לנסוע בכביש 443 שהינו כביש ראשי המוביל מתל אביב לירושלים באשר במידה ויתאפשר הדבר לפלשתינים אזי יוכלו הפלשתינים להגיע בנקל לתל אביב ולבצע בה פיגועים 
באתר זה תוכלו בהמשך לקרוא בהרחבה אודות המאבקים המשפטיים שהיו לנו במשפטי בגצ"ים מרכזיים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל ולקיומה כמדינה יהודית ותוכלו גם להיחשף לסיפורים משפטיים שונים חשובים בתיקי הבג"ץ גם כאלו שהיו מאחורי הקלעים. 
להלן תיקי הבג"ץ שנוהלו אשר סיפוריהם יסופרו בהמשך כתיבת הבלוג מנקודת מבט ציוני: 
בג"ץ גדר ההפרדה 
בג"ץ תוואי גדר ההפרדה 
בג"ץ משטר ההיתרים 
בג"ץ כביש 443 
בג"ץ חוק האזרחות – הגירה באמצעות נישואין המכונה איחוד משפחות
בית המשפט העליון בנושא המסתננים