איחוד משפחות

להלן הסבר אודות נושא חוק האזרחות והכניסה לישראל בהיבט של איחוד משפחות של פלסטינים לתוך ישראל ומה ראוי לעשות. 
בחוק הקיים יש עדיין בעיות – ועל אף זאת המאבק נגד ביטול החוק היה למעשה מאבק משפטי למען המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רו ביהודי לדורות 

24102008 
מדינת ישראל היא מדינת היהודים ויש להבטיח את היותה כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק לדורות.
הכוונה יהודים לכל הפחות במובן הלאומי של המילה ולא הדתי .
נשמע לכם ברור?  אז זהו- שזה לא ברור לשופטי בג"ץ וגם סביר להניח שלא ידוע לחברי כנסת שישנה בעיה בניסוח החוק הקיים.

החוק כיום – הבעיה 
עסקינן בחוק האזרחות כניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג 2003
על פי החוק הנ"ל אין איסור מוחלט על מתן אזרחות לאזרחים מוסלמים מסעודיה, מצרים, כווית, ירדן, תימן, לוב, סומליה, אפגניסטן, צ'צניה אשר מעוניינים לקבל אזרחות ישראלית מכח נישואין לערבי או ערביה הגרים בישראל. 
על פי החוק רשאים למשל חצי מיליון סעודים וסעודיות להתחתן עם חצי מיליון מערביי ישראל ולקבל אזרחות בישראל בעיקר כל עוד הם עומדים בסעיף 3ד. לחוק כלומר כל עוד הם אינם מהווים סיכון ביטחוני למדינת ישראל. 
זאת ועוד, על פי סעיף 3 לחוק הנ"ל רשאים לקבל אזרחות מאות אלפי פלשתינים מעל גיל 35 ופלשתיניות מעל גיל 25 שמעוניינים להתחתן עם ערבים ישראלים ועל ישראל לאפשר לפלשתינים הנ"ל להתיישב בישראל בעיקר בכפוף לכך שאין הם מהווים סיכון ביטחוני למדינת ישראל. 
כלומר החוק כלל אינו מתחשב בצורך בקיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים ולא קובע מכסת הגירה או איסור כלשהו על כניסת ערבים מאזורים אלו.
אין ספק שחוק שכזה יכול להביא למעשה בעתיד לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת היהודים ויש לשנותו.
דוגמאות לבעיה: 
על פי פסק הדין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבג"ץ 7052/03, 7102.03, 7642/03, 7643/03, 8099/03, 8263/03, 106650/03 מפי השופטת פרוקצ'ה בעמ' 209 מתברר הנתון המדהים הבא, שכמעט אין אף ישראלי אשר מודע לו: 
מאז שנת 1994 ועד 2002 קיבלו כ 130,000 מתושבי האזור מעמד כזה או אחר במדינת ישראל 
כלומר מדינת ישראל אפשרה באישורה התיישבות של מאה ושלושים אלף פלשתינים בישראל בתוך שמונה שנים, קצב ממוצע של למעלה מרבע מיליון פלשתינים בתוך 16 שנים או ממוצע של 16,250 פלשתינים לשנה, או ממוצע של 1354 פלשתינים שמקבלים מעמד בכל חודש. 
על פי פסק הדין של השופט חשין בבג"ץ הנ"ל, בעמ' 167, ביום 12.5.2002,(מועד החלטת הממשלה), היו תלויות ועומדות 16007 בקשות לקבל מעמד בישראל. 
בכתב התשובה לבג"ץ 466/07, 544/07, 830/07, 5030/07 מיום 1.8.2008 מטעם שר הפנים ואח' הודיעו המשיבים את הנתון המדהים הבא כי מאז אוגוסט 2005, מועד התיקון הראשון לחוק הנ"ל, בו אושרו הקלות, (בין 12.5.2002 לבין אוגוסט 2005 לא היתה פעילות) הגישו נתיני האויב אלפי בקשות לקבלת מעמד בישראל ול 3156 (שלושת אלפים ומאה וחמישים ושישה) נתיני אויב אישר משרד הפנים מעמד כלשהו בישראל כתוצאה מנישואין לערבים ישראלים. הפעם מדובר בקצב ממוצע של מתן מעמד בישראל לכ- 1000 נתיני אויב מדי שנה. 
יצויין כי למצער בג"ץ קיים דיון האם לבטל את המגבלות המועטות שיש בחוק ולאפשר באופן גורף לפלשתינים, איראנים, סורים, לבנונים ועיראקים להינות גם הם מקבלת אזרחות ישראלית בכפוף לבדיקה ביטחונית ובמידה ושופטי בג"ץ היו מחליטים כך, היו מקבלים מספר רב יותר מהאמור לעיל אזרחות ישראלית.

ההצעות לתיקון החקיקה: 
יש לבטל את החוק האמור לעיל ולחוקק חוק חדש באמצעות חוק יסוד מוגן חוקתית ומנוסח נכון שיהא תואם לחוק השבות ולקבוע כי לא תינתן אזרחות לאדם המגיע ממדינה אחרת שאינו יהודי. יש לבטל את האזרחות לפלשתינים ואזרחים אחרים לא יהודים אשר קיבלו אזרחות מכוח החוק הקודם מקום המדינה.
כחריג ניתן לקבוע מכסת הגירה מינימלית של מספר אנשים בודדים בשנה בלבד למקרים הומניטרים שישראל תוכל לעמוד בה. 
לגבי אזרחים ממדינות ידידותיות אשר מגיעים לעבוד בישראל, במידה ויהיה צורך בעובדים כאלו, יש להגביל את שהותם לעבודה בישראל וליתן להם אשרות עבודה לשמונה חודשים בלבד לכל אדם. 
כל עוד לא יתבצע האמור לעיל, תרחף סכנה מעל המפעל הציוני ומעל קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. 

לקראת כתיבת בקשת ההצטרפות לבית המשפט העליון נגד העתירות המבקשות את ביטול חוק האזרחות הקיים לגמרי, קראתי את בג"ץ עדאלה הראשון בענין חוק האזרחות- איחוד משפחות 
פסק הדין הינו בן 256 עמודים – עמודים רבים מדי שלא לצורך. 
לפני שאכנס לניתוח כיצד אני רואה את הדברים אני שואל שאלה מקדמית. 

למה? 
למה בכלל היה צריך להגיע למצב ש 11 שופטים שמקבלים משכורת על חשבון משלם המסים הישראלי היו צריכים לשבת ולכתוב פסק דין בעניין זה שהינו עניין טהור של מדיניות. 
למה אהרון ברק צריך היה לקבל משכורת כה גדולה על חשבון הציבור הישראלי בשביל לפסוק בסופו של דבר לטובת הפלשתינים והערבים ונגד ביטחון מוחלט לאזרחי ישראל. 
איך הגענו למצב הזה? 
כל זה קרה בגלל האקטיביזם השיפוטי ומינוי שופטים שתומכים בו לבית המשפט העליון.
זה קרה בגלל ההתערבות הבלתי פוסקת של בית המשפט העליון בכל עניין של מדיניות. 
לדעתי זו פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות בדמוקרטיה ובשלטון החוק. 
השופטים שמים עצמם מעל לחוק, בודקים אותו לפי דעותיהם האישיות לדוגמא אם הוא מידתי או לא ומחליטים אם לפסול אותו או לא. 
ברק רואה זאת כאילו זו הפרדת הרשויות אולם אני רואה זאת כפגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות שכן לדעתי שופט לא אמור לבחון מדיניות ממשלתית וודאי לא בעניינים ביטחוניים כה מורכבים בהם נתקלת מדינת ישראל. אין לו את הכישורים לכך. ודאי אין ליתן לשופטים לעשות כך, במצב בו כיום יש שופטים רבים בבית המשפט העליון שלא רואים לנגד עיניהם רק את ביטחון אזרחי ישראל כחשוב במעלה על פני כל זכות אחרת, אלא מעדיפים על פניהם זכויות חלשות יותר של פלשתינים. 
פסק הדין בן 88 העמודים של אהרון ברק יעיד על כך אלף מונים. 
בעיה נוספת 
עצם הדיון האם לבטל את החוק או לא הוא שגוי שכן יש לחוקק חוק שימנע משופטי בג"ץ לפסול חוק שכן החוק חוקק על ידי כנסת שהיא זו המופקדת על ידי העם על חקיקת חוקים. השופטים לא מופקדים על חקיקת חוקים או על ביטולם ודומה כי נתערבבו אצל השופטים היוצרות והם לקחו לעצמם סמכות של הכנסת. 
בעיה נוספת 
השופטים לא דנו בענין הביטחוני שנובע מהשינוי הדמוגרפי שייגזר עלינו אלא רק דנו האם יש בהכנסת פלשתינים משום סכנה ביטחונית ע"י פיגועים או לא. 
הבעיה באם למרות מתקפת הטרור פסק הדין היה כמעט בתיקו בין השופטים, מה יקרה עם שופטים בעלי דעות דומות ישבו בעת שיום אחד המדינה תחוקק חוק שכזה משיקולים של מדינה יהודית להבדיל ממדינה בעלת רוב ערבי.
קראתי את 88 העמודים הראשונים של פסק הדין שהם של אהרון ברק .

לגבי חשין 
התחלתי לקרוא את פסק הדין של חשין פסק דין של 85 עמודים מעמוד 88 ועד 173. 
אני מסכים עם התוצאה שהגיע אליה אולם קשה לי להשתחרר מהרגשות שלי כנגדו על כך שהיה אחראי לפסק דין בית סוריק שגרם לעיכובים חמורים בהקמת גדר ההפרדה ובכך פגע בביטחון המדינה. 

מעמוד 173 עד עמוד 180 ביניש 
ביניש כברק גורסת שוב שיש לאזן בין האינטרס הביטחוני לבין זכויות אדם וזו הבעיה העיקרית 
הזכות לחיים ולביטחון גוברת על כל זכות, היא צריכה להיות זכות מוחלטת ואין לפגוע בה עבור הגדלה של זכות אחרת. שהרי כמה נרצחים שווים זכות אחרת? אף אחד 

מעמוד 180 עד עמוד 194 השופט ג'ובראן – מעדיף בשלב זה לא להגיב מה אני חושב עליו ועל הדברים שכתב. הוא לא הנושא הוא פשוט מנצל את הסמכות שניתנה לו כראוי למה שהוא מאמין.

מעמוד 195 עד עמוד 198 השופטת חיות.

מעמוד 199 עד עמוד 2;16 השופטת פרוקצ'ה. 
כשאתה קורא את עמוד 204 לפסק הדין של פרוקצ'ה אתה חושב האם היא יהודיה שחיה בפלנטה אחרת או שהיא חיה בישראל ואז אתה מגיע למסקנה העצובה שהיא חיה בישראל ושזו ההלכה הקיימת שהיא פוסקת על פיה וכך היא חושבת כמו שחשב הנשיא שלה ברק ואז אתה מגיע למסקנה שאין מנוס- חייבים במדינת ישראל למנות שופטים ביטחוניסטים לבית המשפט העליון שמכירים בחשיבות העליונה של הביטחון ושל קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית על פני כל זכות אחרת ובכך שהביטחון גובר על כל זכות. 

מעמוד 216 עד עמוד 223 השופט א' גרוניס אחלה פסק דין – באמת – נקודת אור ביטחונית למקרה הזה בבית המשפט העליון – רק שלא ישתנה. 

מעמוד 223 עד עמוד השופטת 237 נאור נקודת אור ביטחונית נוספת למקרה הזה בבית המשפט העליון. 

מעמוד 238 עד עמוד 240 השופט עדיאל. 

מעמוד 240 עד עמוד 257 השופט ריבלין נקודת אור ביטחונית נוספת בבית המשפט העליון.

מעמוד 257 עד 263 השופט לוי.

היה מעניין אותי גם מה מצביע לכנסת כל אחד מהשופטים הנ"ל שאישרו את הצפת ישראל במיליוני פלשתינים לישראל. טוב- לגבי חמישה מהם שפסקו על פי טיעוניה של זהבה גלאון יו"ר מרץ לשעבר – אנו יכולים לפחות לנסות להעריך מה הם מצביעים. 

המסקנה הנובעת מפסק הדין הנ"ל:
צריך לאסור כליל כניסת פלשתינים לישראל בין אם לעבודה ובין אם לצורך מה שמכונה כביכול איחוד משפחות – בכל גיל שהוא – שכן מדינת ישראל היא והוקמה כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי והמיעוט שבה חי תוך שיוויון זכויות מלא וזכותה של מדינת ישראל למנוע כניסה לישראל של מיליוני תושבים שאינם יהודים, למעט לענייני תיירות. 
דבר זה ברור ומובן לרבים בציבור הישראלי אך בפועל לא קיים. 
כמו כן צריך לחוקק חוק שימנע מבית המשפט העליון מלהיות הפוסק האחרון בכך. כך גם לגבי כל זר אחר. 
בפועל כיום המדיניות המשפטית של ישראל היא שישראל מתירה נישואים של פלשתינים מיהודה ושומרון לפלשתינים/ערבים שגרים בישראל ובפועל עשרות אלפי פלשתינים עובדים בישראל, דבר שעלול להוות סיכון ביטחוני ודמוגרפי מאין כמוהו שעדיף לישראל לא לקחת על עצמה 

להלן סיכום דיון ראשון בבג"ץ חוק האזרחות והכניסה לישראל 15.3.2009: 
שבעה שופטים – לפני שהועבר ל 11 שופטים – אשר לפי פסק הדין הקודם אמורים להתחלק בדעות כדלקמן: 
שלושה שתומכים בעתירות שיביאו לחיסול הציונות: ביניש, פרוקצ'יה, ג'ובראן 
שלושה שאמורים להתנגד לעתירות הללו ולהציל את הציונות: ריבלין, גרוניס, נאור 
אחד שתומך בעתירות אבל אנו מקווים שאולי יש סיכוי לשנות את דעתו: אדמונד לוי 
הדיון התקיים משעה תשע עד שתיים בצהריים 
הגענו בעשרה לתשע לאולם ולמקום הגיעה תקשורת רבה. 
נכנסו עימנו מערוצי הטלויזיה וצילמו אותנו מסדרים את הקלסרים. 
ואז נכנסו שבעת השופטים 
המדינה טענה ראשונה את הטיעון שלא ניתן לבדוק כל אחד שנכנס אם הוא מפגע או לא וזאת למרות שבפסק הדין הקודם ארבעה שופטים כבר הביעו את דעתם שכן ניתן כלומר שלטיעון הזה כמעט ואין סיכוי.
אחר כך הפסקה קצרה לוחצים ידיים לחברה הנהדרים הציונים של אם תרצו שהגיעו ביום גשום למחות ולהפגין כנגד שופטי בג"ץ שדנים בהרס הציונות ואילן מסביר לכולם את הסכנה בקבלת העתירות כולם מוחאים כפיים ואני מעריץ אותם את האם תרצו האלה אחד אחד. 
אחר כך כל אחד מהעותרים טוען. אנחנו כרגיל מצליחים להבין את הערבים שטוענים שהם נלחמים על שלהם אבל בזים ליהודים שטוענים בשמם, טיעונים שאם יתקבלו יבטלו את מדינת היהודים. 
השופטים כמצופה נותנים לכל אחד מהעותרים לטעון בנוחות וזמן רב. 
טוב ואז מגיע החלק שלנו- 
האמור להלן אינו ציטוט מדויק של הדברים והוא נכתב מהזיכרון לאחר הדיון אך גם אם אין הוא ציטוט מדויק של הדברים הוא לא בא כדי לצטט באופן מדויק את הדברים אלא כדי לשקף את רוח הדברים. 
ביניש: לגבי בקשת ההצטרפות שלכם אני מניחה שאין לך מה להוסיף על המדינה.
אילן ציאון: דווקא לא רק שיש לנו מה להוסיף על המדינה אלא שהטיעון שלנו שונה לגמרי מהמדינה. 
הטיעון של המדינה הוא חשוב כשלעצמו אבל לא מספיק ואני מבקש שתינתן לי האפשרות לטעון את הטיעון שלנו. 
ביניש מתייעצת עם שופט שלימינה או ריבלין או גרוניס לא זיהיתי ואומרת כזו טוב תטען. 
אילן טוען בכתב תמצית של מה שהמצאנו לשופטי בג"ץ בכתב: העתירות האלו הן מסוכנות ביותר לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, 
אם תתקבלנה העתירות, ישראל תוצף במאות אלפי פלשתינים ובסה"כ בתוך שישים שנה יווספו מיליוני אזרחים ערבים 
ומשמעות הדבר חיסול הציונות והפיכת ישראל בצורה הדרגתית בתוך שישים שנה למדינה דו לאומית בעלת רוב ערבי, ומשמעות הדבר חיסולה של מדינת ישראל, 
עוד אומר שהאיסלאם לא מקבל את הנרטיב הציוני ושאם תהיה כאן מדינה דו לאומית מעבר לפגיעה בביטחון שתהא לתושביה היהודים של המדינה, 
אזי לא יהיו מספיק חיילים לצה"ל שהוא צבא העם להגן על המדינה כנגד מדינות מוסלמיות מבחוץ  ואז אילן אומר שהבאנו נתונים שהמדינה תהפוך למדינה בעלת רוב ערבי וכל מי שישמע יתחלחל מהנתונים האלה. 
ואז נחשו מי קופץ? 
"אדוני אתה עכשיו תתנצל על מה שאמרת" 
נחשו מי זה? 
נכןו, השופט סלים ג'ובראן שאי אפשר לחשוב עליו מראש, שהוא ציוני דגול במיוחד ואני מאמין שיש סיכוי טוב שגם הוא יודה שהוא לא ציוני. 
טוב האמת אם הוא לא היה קופץ אולי אפילו היו מי שיאמרו עליו שהוא חוטא לעם שלו. 
ואז אילן ציאון מחשש שהשופט יפסיק לו את הטיעון כי זו זכותו שהרי אין ערעור עליו, אומר אדוני אני אתנצל רק כי אדוני ביקש והוא שופט עליון ואני בדיון מולו. 
בכל זאת אל תכעסו שהוא התנצל כי אנחנו שם על חבל דק הרי יכלו לא לתת לנו כלל לטעון.
כמובן שאז זה היה כר יותר נח לתקוף בתקשורת את ההפליה במתן טיעונים אבל עדיף היה לטעון בדיון.
אנחנו כבר הבנו שהם לא כל כך אוהבים את מי שטוען טיעונים שקשה להם לשמוע והרי אנו רצינו למרות התנהגות השופטים להסביר להם את גודל הבעיה. 
אולי יהיה בכל זאת מי מאלו שדוגלים באקטיביזם שיפוטי שישמע.
ובמיוחד רצינו להסביר לאדמונד לוי את גודל הבעיה כי לפי פסק הדין הקודם הוא אמנם תמך בעותרים אבל במצב בו יש שבעה שופטים כשהוא התומך הרביעי הוא היחידי שקיווינו שיכול יהיה להציל את המצב ולהיות לשון הביניים .
מה גם שאנו מקווים שאם הם ישמעו את הדעה שלנו שהיא דעה חשובה גם אם הם יתעלמו מאיתנו זה יגרום להם לפחות לקבל את עמדת המדינה.
ואז השופט ג'ובראן אומר: שופט עליון יש רק בשמים למעלה אני שופט בבית המשפט העליון.
יופי, שופט אחד עברנו בשלום לא שציפינו ממנו לתגובה אחרת.
ואז היא הגיעה 
ביניש זזה כמו באי נוחות על הכיסא ואומרת: מה שאמרת זה מזעזע. 
עכשיו שתבינו, זה לא שהיא אמרה מה שאמרת שלא תהיה כאן מדינה יהודית אלא ערבית זה מזעזע אלא ברור שהיא התכוונה לדברים שהוא אמר שמחלחל לחשוב שיהיה כאן רוב ערבי זה מזעזע. 
כלומר מכאן ניתן להסיק שהמילים שלא תהיה מדינה יהודית מזעזעים את ביניש מחוסר חשיבות אם תהיה או לא תהיה מדינה יהודית. 
מזעזע אותה לחשוב שצריכה להיות כאן מדינה יהודית ושזה מחלחל לחשוב שתהיה כאן מדינה דו לאומית. 
למעשה הסאב טקסט של הדברים שלה היה: איך אתה מעז לומר שזה מחלחל לחשוב שלא תהיה כאן מדינה יהודית. 
איך אתה מעז לדבר ככה על הערבים ולומר שצריך לשמור שתהיה כאן על מדינה יהודית. 
אשמח אם יום אחד הגב' ביניש תתקן אותי שלא על זה היא אמרה מזעזע ושלא הבנתי אותה נכון אפילו אם היא תביא פירוש אחר, אבל הרושם שלי הוא שהבנתי אותה נכון מאוד 
טוב אז אילן שלנו לא נולד אתמול ולא פרייר. 
ואז הוא אומר אני לא חושב שזה מזעזע לטעון שצריך לדאוג שיהיה כאן רוב יהודי מוצק לדורות ושתהיה כאן מדינה יהודית. טוב שוב היא זזה באי נוחות בכיסא. 
טוב עברנו עוד שופטת. 
ואז הגיעה חברתה של ביניש לדעות בעד העותרים, זאתי שאמרה בפסק הדין הקדום שאם משמעות החוק דמוגרפית כלומר בעד מדינת היהודים, אז יש בזה כדי לפגוע בעוצמת הטיעון: 
פרוקצ'יה: אני מבקשת שתטען טיעון משפטי. 
ואילן מתחיל עם הרצאה שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה יהודית ושהיא קמה מכוח הכרזת העצמאות ואומר שזה הטיעון המשפטי. 
ואז הגיע השופט שיושב ליד ג'ובראן שגם הוא או ריבלין או גרוניס דווקא עם חיוך נחמד שנראה שהוא איש נחמד ואסתכן ואומר שאולי אפילו הוא אוהד את הרעיון הציוני: האם יש לך חוות דעת כמה יכנסו לכאן בשנים הקרובות. 
ואז אילן אומר ודאי ישי לי צרפנו לבקשה תצהיר של פרופסור ארנון סופר ועוד נתונים שמצביעים על כך שבמידה ותתקבלנה העתירות אזי בתוך 60 שנה יהיה כאן רוב ערבי. 
ואז אילן הקפיץ שוב שופטת אחרת בעקבות הטיעון הבא: 
אילן טען את הדבר הברור מאליו שלדעתו לשופטים אין כלל סמכות לדון בעניין היות והדבר מצוי בסמכותה של הכנסת והשופטים לא יכולים לחסל את המשטר של המדינה היהודית מכוחו הם מונו 
ואז אומרת השופטת נאור, שדווקא האמת ממנה היו לי ציפיות ובדיעבד אני מבין שלא היו אמורות להיות ורק מדבריה התאכזבתי: אדוני מנצל לרעה את המיקרופון שבידיו.
שימו לב – אחרי שנתנו ללא הפרעה לשני עורכי דין ערבים לטעון האחד אחרי השני באומרם דברים כה קשים נגד מדינת ישראל ולעוד שלושה עורכי דין מהשמאל הקיצוני לדבר באין מפרע, פתאום כשמגיע עו"ד שאומר משהו שקצת מציק לשופטים אז הוא מנצל לרעה את המיקרופון.
אה כן, זאת ההזדמנות להזכיר שעם הערבים אפילו היה בין ביניש לבינם צחוקים כשהעו"ד הערבי אמר שהם יתחלקו בטיעון כי חברתו עבדה יותר קשה ממנו וככה הסביר למה שניהם רוצים לטעון. 
טוב אז אילן אמר לה שזו דעתו ובכך שהוא חושב שלבימ"ש אין סמכות לעסוק בזה הוא לא מנצל לרעה שום סמכות ואחר כך טען עוד כמה טענות. 
לסיכום ביקש אילן מהשופטים לבחון את עמדתם לאור הנתונים שהביע שישראל תהפוך למדינה דו לאומית אם יתקבלו העתירות. 

מפאת כבודם של השופטים הציונים, במידה ויש כאלה אני לא אפרט את ההרגשה הפיזית בבטן שאני מרגיש כלפי בית המשפט העליון הישראלי של ימינו כשאני מגיע לשעריו.
מה שכן אני אחזור ואומר מדוע מתחזקת עוד ועוד עמדתי לגבי מה צריך לעשות בעניין בג"ץ צריך כדי לשמור על מדינתנו הקטנה.
1. הוצאת שופטי העליון מהועדה לבחירת שופטים. 
2. ביטול האקטיביזם השיפוטי. 
3. להפקיע משופטי בג"ץ את הסמכות מלהיות הפוסק האחרון בעניינים דמוגרפיים וביטחוניים 
4. להקים בימ"ש לחוקה נבחר על ידי העם.
5. למנוע מנשיא בית המשפט העליון לקבוע הרכבים ומועדי דיונים 
6. לחוקק חוקי יסוד ברורים שלא יהיו נתונים לפרשנות משפטית של שופט כזה או אחר.
עד כה סוף סיכום דיון חוק האזרחות והכניסה לישראל בבימ"ש העליון בירושלים 15.3.2009 

כאן החלטנו שלקראת הדיון הבא אנחנו לא יכולים להישאר תנועה ציונית יחידה כי זה מחליש את העמדה הציונית בפני שופטי בג"ץ – החלטנו שנפעל לצרף תנועות נוספות לדיון שיטענו את עמדת הציונים מול העותרים… תוכן נוסף יוצג בהמשך…

בהמשך הבלוג יפורטו המשך הפעילויות שבוצעו עד לניצחון שהיה בבג"ץ ומה נותר עוד לעשות מבחינת תיקוני חקיקה כדי למנוע לחלוטין את תופעת ההגירה מכוח נישואין שמכונה איחוד משפחות.​