חוק יסוד: ההגירה לישראל

בעמוד זה תוכלו לקרוא את נוסח הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל ואודות השתלשלות העניינים שאירעה לצורך קידומו של חוק יסוד: ההגירה לישראל מאז שניסחתי אותו בשנת 2011, המשך בהגשתו בכנסת בשנת 2017 והמשך הלאה עד להעלאתו להצבעה בכנסת בשנת 2021.

כמו כן תוכלו לקרוא מידע אודות היתרונות וההכרח בחקיקת חוק יסוד: ההגירה לישראל לצורך המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי מוצק לדורות.

עוד תוכלו לקרוא אודות החשיבות בניסוח נוסח נכון, מדוע לטובת מדינת ישראל יש להקפיד על הנוסח שניסחתי ולא להסכים לשינויי נוסח שלאחרונה הוצעו על ידי אחרים.

הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל עברה את אישור הלשכה המשפטית של הכנסת, הונחה על ידי יו"ר הכנסת בשלוש כנסות בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עלתה להצבעה במליאת הכנסת, אך לא ניתן בשלב זה להמשיך בחקיקתה עקב התנגדות פוליטית.

בזכות פעילות נמרצת וחשובה של חברת הכנסת מאי גולן שהכירה בחשיבות הרבה ובהכרח בחקיקת חוק יסוד ההגירה וקידמה את הצעת חוק היסוד באופן ראוי להערכה עד להצבעה בכנסת, עלתה הצעת חוק היסוד להצבעה במליאת הכנסת ביום רביעי ה 14.7.2021 והצביעו בעדה במליאת הכנסת 49 חברי כנסת מהאופוזיציה מסיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית (עם 2 מקוזזים והעדרות אחת יוצא למעשה 52 בעד). 61 חברי כנסת הצביעו נגדה כולל מסיעות יש עתיד, כחול לבן, ימינה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו.

חקיקת חוק יסוד ההגירה בנוסח שלהלן האפקטיבי הינה בלתי נמנעת שכן בלעדיה לישראל אין כל בסיס חוקתי לטפל בהגירה לתוכה.

אני מציג מידע זה לפניכם ומי יתן ומישהו יום אחד יצליח לגרום להצעת חוק היסוד לעבור בכנסת ונקווה שזה יקרה לפני שמדינת ישראל תהפוך למדינה רב לאומית.

להלן הנוסח המלא של הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל כפי שניסחתי וכפי שעלתה להצבעה במליאת הכנסת ביום 14.7.2021 וזכתה לתמיכה של 49 חברי כנסת:

הגדרות: 1. מהגר בלתי חוקי: אדם שנכנס לישראל או שוהה בשטחה, שלא מכוח אחד מהבאים: (א) חוק השבות, תש"י-1950. (ב) אשרת תייר תקפה.(ג) אשרת עבודה תקפה. (ד) צאצא של אדם העונה לאחד או יותר מסעיפים 1(א)-1(ג).

עקרונות יסוד: 2. זכויות היסוד של קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והבטחת קיומם של אזרחיה מושתתות על ההכרה בזכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה.

מטרה: 3. חוק יסוד זה, מטרתו להגן על זכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה, ולעגן בחוק יסוד את הזכות הזו, תוך מתן מעמד על חוקי לזכות זו, נוכח טיבה וחשיבותה.

שמירה והגנה על המדינה: 4. מדינת ישראל זכאית לקבוע מי ייכנס אליה ומי ישהה בה ובכלל רשאית למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים, כהגדרתם בחוק יסוד זה, לתחומה, ואף להרחיקם מתחומה לאחר שנכנסו אליו.

חירות אישית: 5. מדינת ישראל זכאית להגביל את חירותו של מהגר בלתי חוקי, כהגדרתו בחוק יסוד זה, במאסר, במעצר, במשמורת, בהגבלת מיקום שהייתו, בהרחקתו מן המדינה, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

פגיעה בזכויות: 6. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא לפי חוק-יסוד מאוחר מכוח הסמכה מפורשת בו, שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת.

תחולה: 7. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה.

נוקשות: 8. א. אין לשנות חוק- יסוד זה אלא בחוק-יסוד מאוחר מכוח הסמכה מפורשת בו שנתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת.ב. האמור בחוק יסוד זה גובר על האמור בכל חוק יסוד אחר לרבות על האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק ובכל דבר חקיקה אחר.

דברי הסבר שניסחתי לנוסח הראשון שהוגש בשנת 2017 בכנסת:
1. מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש כבית לאומי לעם היהודי, אשר נרדף והושמד ברחבי העולם. מדינת ישראל הינה מדינת מפלט יחידה עבור העם היהודי ומשום כך מדובר במדינה בעלת מאפיינים ייחודיים.
2. מצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל, מחייב כתנאי הכרחי לקיומם של היהודים במדינת ישראל, לשמר רוב יהודי מאסיבי. צמצום הרוב היהודי במדינת ישראל, עלול להעמיד בסיכון חמור ביותר את הישרדותם של היהודים במדינת ישראל, הן כפרטים והן כעם.
3. משום כך, שאלת ההגירה לישראל הינה שאלה קיומית קרדינלית במדינת ישראל, להבדיל ממרבית מדינות העולם אשר אינן נמצאות במצבה הייחודי של מדינת ישראל.
4. יש צורך דחוף וחיוני לפעול חקיקתית לצורך שמירה על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ולמניעת הפיכתה של מדינת ישראל למדינה רב לאומית, תוך סיכון חמור לשלום אזרחיה.
5. חוק היסוד החדש מנוסח כך באופן שיהיה ברור שפרשנותו גוברת על כל האמור בחוקי היסוד והחקיקה במדינת ישראל לרבות על כל האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל פסקת ההגבלה האמורה בו.

דברי הסבר בנוסח שונה שניסחתי לאותו נוסח הצעת חוק יסוד שהוגשה בשנת 2020 בכנסת:

הזכות לאסור הגירה של מהגרים בלתי חוקיים לישראל כהגדרתם בחוק יסוד זה, שהם אנשים שנכנסו לישראל או שוהים בשטחה שלא מכוח חוק השבות, אשרת תייר תקפה, אשרת עבודה תקפה, או צאצאיהם, אינה מוסדרת בחוק-יסוד ולכן ישנה לאקונה חוקתית המונעת ממדינת ישראל לבצע פעולות יעילות למניעת כניסת מהגרים בלתי חוקיים לשטחה ושהייה שלהם בישראל.

כתוצאה מהחסר החוקתי הקיים, ישראל נאלצת לקבל תופעה של כניסה ושהייה של מהגרים למיניהם, מסתננים אריתראים, סודאנים ודארפורים, מהגרי נישואין פלסטיניים על פי ההליך המכונה "איחוד משפחות" ועוד. כמו כן, ישראל מתקשה למנוע שהייה של עובדים ועובדות זרוים שתמה תקופת אשרתם על פי הרישיון שניתן להם וכן של צאציהם של כל אלה המוזכרים לעיל.

על כן, יש צורך דחוף בחקיקת חוק יסוד: ההגירה לישראל בנוסח האמור והמוצע בהצעה זו, ובו לקבוע כללים חוקתיים משפטיים ברורים הגוברים כל כל כלל חוקתי ופרשני אחר. כללים אשר אינם ניתנים לפרשנות דו-משמעית בדבר זכותה של מדינת ישראל לפעול על פי מדיניותה בנושאי הגירה בהתאם לחוק-יסוד זה, לצורך מניעת כניסה ושהייה של מהגרים בלתי חוקיים כהגדרתם בחוק-יסוד זה.

חוק היסוד המוצע יאפשר לישראל להישאר כבית לאומי נצחי לעם היהודי, למנוע את צמצום הרוב היהודי המאסיבי הדרוש לצורך המשך קיומם של היהודים בישראל לנצח נצחים ולמנוע את הפיכתה בפועל של ישראל ממדינה יהודית למדינה רב לאומית.

חוק יסוד: ההגירה לישראל המוצע מנוסח באופן שיהיה ברור שהאמור בו ופרשנותו גוברים ויגברו לנצח על כל האמור בחוקי היסוד ועל כל דברי החקיקה במדינת ישראל ובכלל זה על כל האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל כל דברי החקיקה במדינת ישראל ובכלל זה על כל האמור בחוק יסוד: כבודהאדם וחירותו ועל פסקת ההגבלה האמורה בו, וזאת לאור החשיבות העליונה לשמירה על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בעלת רוב יהודי מאסיבי לנצח נצחים על פי העקרונות הקבועים בחוק-יסוד זה.

בנוסח הצעת חוק היסוד בכנסת העשרים וארבע, אשר הוגשה בשנית על ידי חברת הכנסת מאי גולן ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשפ"א (18.5.2021), (הצעת חוק היסוד שעלתה להצבעה) נוספה בסיום דברי ההסבר הפסקה הבאה:

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת נאוה בוקר (פ/20/5344), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מאי גולן וקבוצת חברי הכנסת (פ/23/2346) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/24/367). הצעת החוק זהה לפ/23/2346 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת

להלן החלק המשפטי שחיברתי מתוך נאום חברת הכנסת מאי גולן במליאת הכנסת בעת שחוק יסוד ההגירה עלה להצבעה ביום 14.7.2021:

הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל בנוסח הנוכחי כפי שהגשתי, היא הדרך המשפטית היחידה שתאפשר לשמור כאן לנצח נצחים על מדינה יהודית עם רוב יהודי מוצק לדורות הבאים.

המצב החוקתי במדינת ישראל כיום הוא שישנו חסר חוקתי בנושא ההגירה. חוקי היסוד בישראל לא עוסקים היום בנושא ההגירה.

כתוצאה מכך, לישראל אין כל כוח חוקתי אמיתי כדי למנוע כניסה ושהייה של מהגרים למיניהם שלא לפי חוק השבות וישראל בשל כך נאלצת בעל כורחה לאפשר כניסה ושהייה של המוני מהגרים ולאפשר את שהייתם של עובדים זרים שתמה תקופת עבודתם.

חוק יסוד: ההגירה לישראל במתכונתו הנוכחית כפי שהגשתי ועולה היום להצבעה, ייתן לישראל את הכוח החוקתי האמיתי לבצע, בין השאר, כמה דברים חשובים שיאפשרו לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית.

הראשון הוא החזרה באופן מידי של כל המסתננים הבלתי חוקיים ומשפחותיהם למתקני שהייה וזאת עד להוצאתם מישראל לארץ מוצאם ו/או למדינה שלישית ולהחזיק במעצר את כל מי שיתנגד לכך ללא הגבלת זמן.

לאסור תמידית על הגירה של מסתננים בלתי חוקיים ואיחוד משפחות בישראל ולבחון מחדש את כל היתרי ההגירה שניתנו לערביי יהודה ושומרון וחבל עזה במשך השנים.

דבר אחרון הוא החזרתם של כלל העובדים הזרים שתמה תקופת אשרת עבודתם החוקית חזרה לארץ מוצאם.
ישנה חשיבות מירבית לשמור על הנוסח המוצע, וזאת כדי לאפשר את המשך קיומה של מדינת ישראל.

יש להקפיד ואני מדגישה, לא לאפשר שינויי נוסח שעלולים לסכן את קיום המדינה היהודית.

במידה ויתווספו ביטויים כלליים שנתונים לפרשנות, אזי כל עוד ישראל מצויה תחת שלטון בג"ץ כמו היום, עלולים שופטי האקטיביזם השיפוטי לנקוט פרשנות שעלולה לעקר את כל תכלית חוק היסוד מתוכן.

על כן אסור להסכים להוסיף לנוסח חוק היסוד מילים כלליות שנתונות לפרשנות שיפוטית, שמאפשרות מכסות הגירה, הגירה מבוקרת, הגירה משיקולים הומניטריים והגירה שלפנים משורת הדין.

כי מה בעצם יצא מזה? במקום לחוקק חוק יסוד שימנע הגירה שלא לפי חוק השבות, יחוקק חוק יסוד שיסדיר הגירה כזאת וייתן פתח לשופטי בית המשפט העליון להפוך את ישראל למדינת כל מהגריה ומסתנניה.

בישראל ישנו רוב יהודי שברירי וישראל לא יכולה להרשות קליטה של אפילו לא מסתנן אחד נוסף, לא פלסטיני אחד נוסף ולא מהגר אחד נוסף.

נהפוך הוא, עלינו להוציא את כל המסתננים ולמנוע גלי הגירה נוספים, שעומדים בפתח!

וכאן חשוב לציין כי את חוק יסוד ההגירה שהגשתי הכרחי לחוקק בכל מקרה, גם אם תעבור הוראת השעה של חוק האזרחות, וזאת משתי סיבות:

הראשונה: חוק יסוד: ההגירה לישראל הוא המתווה היחיד לשמר רוב יהודי מוצק. צריך לשמור על המדינה היהודית היחידה שיש לנו בעולם על ידי רוב יהודי, רוב יהודי!

הוראת השעה לבדה לא נותנת פתרון לבעיית ההסתננות הבלתי חוקית, לא לבעיית העובדים הזרים שנשארים כאן בתום תקופת עבודתם, וגם לא לבעיית איחוד המשפחות, היות שניתן מכוחה לאפשר הגירה של המוני פלסטיניות ופלסטינים לישראל ולקבל בה מעמד מכוח נישואין.

סעיף נוסף שחיברתי שבכוונתי לבקש להוסיף לנוסח שחיברתי לאחר שהצעת חוק יסוד ההגירה תעבור בקריאה טרומית:

את הסעיף הזה נוצר צורך להוסיף לאור קביעתה של השופטת חיות בבג"ץ הלאום שעל פיה חוק יסוד הלאום הוא רק חוק יסוד הצהרתי אשר צריך להיבחן לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומנגד בקובעה שאין חוק יסוד אחד גובר על משנהו, כשעל פי גישתה זו גם פסק הדין בבג"ץ קעדאן ישאר על כנו, פסיקה אשר הינה בניגוד לאופן הרגיל שיש לפסוק על פיו שחוק יסוד מאוחר (הלאום) אמור לגבור על האמור בחוק יסוד קודם (כבוד האדם וחירותו) ולא להתפרש לאורו ושחוק יסוד ספציפי (הלאום) אמור לגבור על דבר חקיקה כללי (כבוד האדם וחירותו) ולא להתפרש לאורו.

השופטת חיות למעשה נתנה בפסיקתה בבג"ץ חוק הלאום עדיפות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו על פני כל דברי החקיקה בישראל למרות שאין הדבר מצוין בו ועל כן יש צורך לכתוב בחוק יסוד ההגירה מפורשות שהכנסת רואה שחוק יסוד ההגירה הולם את האמור בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואינו פוגע במידה שעולה על הנדרש בזכויות שלפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך ששאלת פסקת ההגבלה בסעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בכלל לא תוכל לידון בהקשר של חוק יסוד ההגירה ובאם בג"ץ ידון בה למרות שהדבר נכתב במפורש וישים את פרשנותו מעל האמור בחוק היסוד ההגירה באופן מפורש יהווה הדבר דיון בלתי חוקתי.

מילה נוספת שבכוונתי לבקש להוסיף לנוסח שחיברתי לאחר שהצעת חוק יסוד ההגירה תעבור בקריאה טרומית:

בנוסף לאמור לעיל, אבקש להוסיף לסעיף 7 להצעת חוק יסוד ההגירה: במקום "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה" את המילה "והמדינה" באופן שהסעיף יקרא כך: "כל רשות מרשויות השלטון והמדינה חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה".

תוספת זו מתבקשת כדי לחדד את העובדה שגם בג"ץ חייב לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד הגירה זה.

מאמר הרחבה – תשובות לשאלות נפוצות 

מדוע ישראל חייבת חוק יסוד: הגירה?
זאב ז'בוטינסקי במאמרו "שוב על ארץ ישראל ה"דו-לאומית" כותב את הדברים הבאים:

"הגדרה עצמית לאומית מלאה היא, בסיכומה הסופי, שאלה של רוב טריטוריאלי. הדבר נכון אפילו ביחס לתפיסה ה"רוחנית" של הציונות. אחד-העם עצמו הודה, כי כדי להגשים את חזונו בדבר "מרכז רוחני" על היהודים להיות תחילה רוב בארץ ישראל (מאמרו "שלוש מדרגות"). מלוא העצמאות הלאומית-תרבותית אינה מתבטאת בכך, שהיהודים ידברו בלשון העברית העתיקה ויכתבו בה ספרים, אלא בכך, שהיהודים יקימו חברה, שכל המבנה שלה, החל בתחיקה הסוציאלית וכלה בפרט האחרון של הווייתה, ישמש בבואה להתחלה רוחנית, מיוחדת, בעלת ייחוד יהודי. לשם כך, מובן, מן ההכרח שקודם-כל יהיו היהודים לרוב, ואפילו הרוב השולט בכל אפיקי החיים המקומיים, למן הפרלמנט ועד הרחוב. "רוב" הוא המושכל הראשון של הציונות. הוויתור עליו הוא בגדר ויתור על הציונות". – דברים חזקים ועוצמתיים של זאב ז'בוטינסקי שיפים גם לימינו.

מהו המצב החוקתי בהיעדר חוק יסוד הגירה?
במשך כל שנות הקמתה, לישראל עדיין אין כלי משפטי חוקתי אחד שיכול להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק לדורות. כתוצאה מכך ישראל נאלצת לקבל תופעה של כניסה ושהייה של המוני מסתננים לרבות אריתראים וצפון סודאנים, של הגירת נישואין פלסטינאים על פי ההליך המכונה "איחוד משפחות" ושל השתקעות עובדים ועובדות זרים שתמה תקופת עבודתם על פי הרישיון שניתן להם ושל צאצאיהם. ישראל למעשה הפכה למשל כמעין בית לאומי שני של אריתראה וצפון סודאן מבלי יכולת לבצע פעולה אפקטיבית להוצאת מסתננים מריכוזי האוכלוסייה בפרט, או מישראל בכלל, או כלפי מהגרי נישואין פלסטינאים בגילאים מסוימים וכלפי עובדים ועובדות זרים שהחליטו להשתקע כאן ולהקים כאן משפחות בתום תקופת עבודתם עקב חסר/לאקונה חוקתית.

מה נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל?
"מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש כבית לאומי נצחי לעם היהודי, אשר נרדף והושמד ברחבי העולם. מדינת ישראל היא מדינת מפלט יחידה עבור העם היהודי ומשום כך מדובר במדינה בעלת מאפיינים ייחודיים. מצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל, מחייב כתנאי הכרחי לקיומם של היהודים במדינת ישראל, לשמר רוב יהודי מאסיבי לנצח נצחים. צמצום הרוב היהודי במדינת ישראל, עלול להעמיד בסיכון חמור ביותר את הישרדותם של היהודים במדינת ישראל, הן כפרטים והן כעם. משום כך, סוגיית ההגירה לישראל הינה סוגיה קיומית קרדינלית במדינת ישראל, להבדיל ממרבית מדינות העולם אשר אינן נמצאות במצבה הייחודי של מדינת ישראל. יש צורך דחוף וחיוני לפעול באופן חוקתי לצורך שמירה על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי באופן נצחי כאמור בחוק יסוד הגירה זה, וזאת מבלי לגרוע מן הרוב היהודי לנצח נצחים ולמניעת הפיכתה של מדינת ישראל למדינה רב לאומית, תוך סיכון חמור לשלום אזרחיה. חוק היסוד החדש מנוסח כך באופן שיהיה ברור שפרשנותו גוברת ותגבר לנצח על כל האמור בחוקי היסוד והחקיקה במדינת ישראל לרבות על כל האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל פסקת ההגבלה האמורה בה."

מהן היתרונות בחקיקת חוק יסוד: ההגירה לישראל?
בהתאם לעקרונות בחוק יסוד: ההגירה לישראל: 1. חוק יסוד: ההגירה לישראל יעגן כזכות חוקתית את זכותה של מדינת ישראל שלא לאפשר את שינוי הרכב אוכלוסייתה באמצעות קבלת מהגרים בלתי חוקיים לתוכה אלא על פי ובהתאם לחוק השבות.  2. חוק היסוד יגן על זכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה, ויעגן בחוק יסוד את הזכות הזו, תוך מתן מעמד על חוקי לזכות זו, נוכח טיבה וחשיבותה.  3. חוק היסוד יאפשר למדינת ישראל לקבוע מי יכנס אליה ומי ישהה בה ובכלל זה יאפשר למדינה למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בתחומה ואף להרחיקם מתחומה לאחר שנכנסו אליו.  4. חוק היסוד יאפשר למדינת ישראל להגביל את חירותם של מהגרים בלתי חוקיים בדרך של מאסר, מעצר, משמורת, הגבלת מיקום שהייתם, הרחקתו מן המדינה, הסגרה או בכל דרך אחרת.  5. כל רשות מרשויות השלטון תהיה חייבת לכבד את הזכויות על פי חוק היסוד.

מה ניתן להשיב למתנגדים מבחוץ?

המתנגדים מבחוץ לחוק יסוד: ההגירה לישראל עלולים לטעון כנגד, כי כביכול, על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים ישראל חייבת לקלוט מבקשי מקלט ככל שאלה מגיעים אליה בדרך היבשה הים או האוויר. על כך ניתן להשיב כדלקמן: הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל מנוסחת בהתאם להנחיות בג"ץ בדבר ניסוח חוק יסוד ובהתאם לאמור באמנה בדבר מעמדם של פליטים שמאפשרת למדינה לשקול שיקולי ביטחון לאומי. זכויות היסוד של קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והבטחת קיומם של אזרחיה מושתתות על ההכרה בזכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה ועל ההכרה כי שיקולי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל מאפשרים למדינה את הזכות האבסולוטית שלא לאפשר את שינוי הרכב אוכלוסייתה באמצעות קבלת מהגרים בלתי חוקיים מחוץ לישראל לתוכה אלא על פי ובהתאם לחוק השבות.

מה ניתן להשיב למתנגדים מבית?

המתנגדים מבית לחוק יסוד: ההגירה לישראל עלולים לטעון כנגד כי חקיקת חוק היסוד עלולה להימשך זמן רב וכי חבל להיכנס לחקיקה כזו שכן ממילא להערכתם בג"ץ יפסול את החוק במלואו או חלקו או יפרש אותו בצורה שתעקר אותו מתוכן דבר שעלול לגרום נזק חוקתי. על טענות אלה אפשר להשיב: ראשית אין בממד הזמן שום גורם שבגינו יש למנוע את הניסיון לחקיקת חוק: יסוד הגירה לישראל שזהו חוק היסוד שמהווה למעשה חוק יסוד משלים לחוק יסוד: הלאום וביחד ניתן אף לכנותם כמהפכה החוקתית השנייה בישראל. מאז קום המדינה לא היה קיים צורך חיוני כל כך לחוק יסוד הגירה כפי שקיים כיום, היות וישראל לא נתקלה בבעיות הגירה בעבר כפי שהיא נתקלת בהן כיום ועל כן כעת נוצר מכאן ואילך צורך חיוני בחוק יסוד הגירה שכזה שלא היה כמותו בעבר. לגבי טענת הבג"ץ ניתן לטעון כי ראשית מבחינה משפטית חוקי היסוד נמצאים בהיררכיה המשפטית מעל הרשות השופטת אשר עליה לפסוק בהתאם לכתוב בחוקי היסוד וכך יהא עליהם לפסוק בהתאם לכתוב בחוק יסוד: ההגירה לישראל. חוק יסוד שמנוסח ברור בנוסח כפי שהוגש, בג"ץ יצטרכו לפסוק לאורו. אין בחשש שלא יעשו כך או שיתנו פרשנות אחרת לחוק היסוד בכדי למנוע את חקיקת חוק היסוד ובמידה ותיווצר בעיה משפטית שתעלה תמיד ניתן יהיה לפעול לתקנה. החשש הזה לא אמור למנוע ולבטל את הצורך החיוני בהפיכת נושא ההגירה לנושא חוקתי בהיותו נושא קיומי ממדרגה ראשונה ולא אמור להשאיר את מדינת ישראל ללא כל כלים חוקתיים משפטיים בכדי להתמודד עם תופעות מסוכנות אלו.

הצלחת המאבק המשפטי לשמור על הנוסח שניסחתי

עוד כשהגשנו את נוסח חוק היסוד לכנסת בפעם הראשונה ידעתי שמתנגדי הרעיון ינסו להערים קשיים והיות ואני יודע שזה הנוסח היחידי הטוב החלטתי לא לאפשר שום שינוי נוסח ואכן לאחר מאבק משפטי ממושך שהתנהל מאחורי הקלעים הצלחנו להביא לכך שכל הנוסח בדיוק כפי שניסחתי עלה להצבעה בכנסת לקריאה טרומית מבלי שהסכמנו לכל שינוי נוסח.

לאחר ההגשה הראשונה בכנסת, ביקשה הלשכה המשפטית של הכנסת להכניס שינויים ולהלן ההתכתבות שהעברתי ללשכת הח"כ כדי שיעבירו ללשכה המשפטית של הכנסת להבהיר להם שהם אינם רשאים להכניס שינויי נוסח:

התכתבות ראשונה שניסחתי:

"לכבוד הלשכה המשפטית של הכנסת, שלום רב, קיבלנו את מכתבך מיום 6.6.17. איננו מקבלים את האמור במכתבך ואיננו מסכימים לכל התוכן האמור במכתבך ולתיקונייך לא מבחינה משפטית ולא מבחינת דעה פוליטית. הנכם מתבקשים לאפשר את המשך הליכי החקיקה ללא כל שינוי תוכן כלשהו ומבלי להתערב בתוכן החוק כאמור בתיקוניך.על פי הבנתנו המשפטית פנייתך אף לוקה בטעויות משפטיות ואנו חולקים על כל האמור בפנייתך מבחינה משפטית. מעבר לכך על פי הבנתנו המשפטית כפי שיפורט להלן תיקוניך אינם יכולים לנבוע מדעה משפטית ואנו מקווים שלא התערבבה בהם דעה פוליטית אחרת למגישת החוק.

למשל לא ברור מדוע מחקת את הצורך לשמר רוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל מכוח איזו עמדה משפטית יכלת למחוק את הצורך ברוב יהודי מאסיבי?. כבר תיקון זה כשלעצמו עלול להעיד על פניו על נקיטת עמדה לא משפטית. וכי יש איזו דעה משפטית ישנה על פיה אפשר לקבוע שאין צורך ברוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל? ברור שאין. הרי זה נושא שנמצא במחלוקת פוליטית בין הרוצים ברוב יהודי מאסיבי לבין כאלה שלא מייחסים לזה חשיבות רבה!!

כמו כן לא ברור מדוע מחקת את האמור בסעיף 6 על צורך בשמונים חברי כנסת שמדגיש את החשיבות הרבה שאנו מייחסים לחוק. מכוח איזו עמדה משפטית יכלת למחוק זאת? מכוח איזו עמדה משפטית שאינה פוליטית יכולת לקבוע שאין צורך ברוב של שמונים חברי כנסת כדי לפגוע בזכויות על פי החוק?

כמו כן לא ברור מדוע שינית את האמור בסעיף 1 ועיקרת בכך את כל נושא המוגדרים בחוק היסוד?. האמור בסעיף 1 לחוק היסוד המקורי מבטא בדיוק את כוונת המחוקק על מי יחול ועל מי לא יחול החוק ולא ברור מדוע שינית את הגדרת המוגדרים. מכוח איזו עמדה משפטית יכולת לשנות את הגדרת המוגדרים?

כמו כן לא ברור מכוח איזו עמדה משפטית מתאימה קבעת שההסדר הקבוע כיום בחוק הכניסה לישראל הינו מידתי ומאוזן ושלא ברור הצורך בחוק יסוד. והרי בדיוק להיפך!!! בדיוק היות ולא כך הוא היה צורך בחוק היסוד כדי שיהיה ברור מה ההסדר החוקתי שיש לפעול על פיו. המצב המשפטי כיום במדינת ישראל הוא בדיוק הפוך מהמצב שתיארת!!! כיום יש לאקונה חוקתית בנושאי הגירה, אין כל הסדר בעל תוקף חוקתי בנושאי ההגירה האמורים בחוק היסוד.חוק יסוד הגירה לישראל מבטא הסדר חוקתי לנושא ההגירה ונותן לנושא ההגירה האמור בו תוקף על חוקי, מביא את נושא ההגירה על פי הכתוב בו למעמד של חוק יסוד בעל עדיפות עליונה שגובר על חוקים ועל חוקי יסוד אחרים. חוק יסוד זה הינו הכרחי לצורך שמירה על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי.
על כן הצעתך להימנע מחקיקת חוק יסוד הגירה ולהסתפק בחקיקה הקיימת או בהחרגה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שגויה היא הן מבחינה פוליטית כמפורט לעיל והן מבחינה משפטית היא ולא תיתן את המענה המשפטי המבוקש שיאפשר חוק היסוד. לאחר חקיקת חוק יסוד הגירה לישראל יהא צורך לפרש את חוק הכניסה לישראל בהתאם לחוק יסוד הגירה לישראל, ולא להיפך!

מצורפת הצעת החוק בתבניות כבקשתך. נא לקדם את הצעת החוק כפי שהוגשה כלשונה מילה במילה."

התכתבות שניה שניסחתי:

"לכבוד הלשכה המשפטית של הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט: ישנם תיקונים שהעברתם כפי שיפורט להלן שאינם שינויים בנוסח בלבד אלא מהווים שינויים במהות אשר נמצאים במחלוקת פוליטית. הנכם מתבקשים לאפשר את המשך הליכי החקיקה ללא כל שינוי תוכן כלשהו מעבר לנוסח שמועבר על ידינו ומבלי להתערב בתוכן החוק.

להלן מספר נקודות לתשומת ליבכם בנוגע לתיקונים ששלחתם:
בתשובתכם הנוכחית שוב שיניתם את האמור בסעיף 1 ובכך שיניתם את כל נושא המוגדרים בחוק היסוד.
האמור בסעיף 1 לחוק היסוד המקורי מבטא בדיוק את כוונת המחוקק על מי יחול ועל מי לא יחול החוק.
אין שום עמדה משפטית חד משמעית מכוחה ניתן לשנות את המוגדרים. הנושא עובדתי ונמצא במחלוקת פוליטית. לאחר חקיקת חוק יסוד הגירה לישראל יהא צורך לפרש את חוק הכניסה לישראל, את חוק עובדים זרים וכל חוק אחר בהתאם לחוק יסוד ההגירה לישראל, ולא להיפך!

בתשובתכם הנוכחית מחקתם בנוסח את הצורך לשמר רוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל.
אין שום עמדה משפטית חד משמעית מכוחה ניתן לקבוע שאין צורך ברוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל.
הרי זה נושא שנמצא במחלוקת פוליטית בין הרוצים ברוב יהודי מאסיבי לבין כאלה שלא מייחסים לזה חשיבות רבה!!

בתשובתכם הנוכחית מחקתם את האמור בסעיף 6 על צורך בשמונים חברי כנסת שמדגיש את החשיבות הרבה שאנו מייחסים לחוק. אין שום עמדה משפטית חד משמעית מכוחה יש למחוק סעיף זה. הנושא יימצא במחלוקת פוליטית בין הרוצים רוב של שמונים חברי כנסת לצורך כך לבין אלו שלא ירצו.

שמות כותרות הסעיפים נבחרו על ידינו עם משמעות עמוקה רחבה ואין שום עמדה משפטית חד משמעית שבגינה יש לשנות את שמות הסעיפים. דברי ההסבר נכתבו על ידינו בקפידה והנכם מתבקשים לא לשנות את דברי ההסבר. נבקשכם לשים לב ולא לערבב בין מחלוקות פוליטיות לבין נוסח משפטי. הנכם מתבקשים לקדם את הליכי החקיקה בנוסח שהועבר אליכם על ידינו ולא לשלוח אלינו תיקונים נוספים. בברכה."

התכתבות שלישית שניסחתי:

"לכבוד היועץ משפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
אנו חולקים על האמור בפנייתך הן מבחינה משפטית והן מבחינת דעה פוליטית.
הנכם מתבקשים לאפשר את המשך הליכי החקיקה ללא כל שינוי תוכן כלשהו ומבלי להתערב בתוכן החוק כאמור בפנייתך. כיום יש לאקונה חוקתית בנושאי הגירה, אין כל הסדר בעל תוקף חוקתי בנושאי ההגירה האמורים בחוק היסוד. חוק יסוד הגירה לישראל מבטא הסדר חוקתי לנושא ההגירה ונותן לנושא ההגירה האמור בו תוקף על חוקי. חוק יסוד הגירה לישראל מביא את נושא ההגירה על פי הכתוב בו למעמד של חוק יסוד בעל עדיפות עליונה שגובר על חוקים ועל חוקי יסוד אחרים. חוק יסוד הגירה לישראל הינו הכרחי לצורך שמירה על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי מאסיבי. בלעדי חוק יסוד הגירה לישראל לא ניתן כיום על פי החוק הקיים למנוע הצפתה של מדינת ישראל במהגרים שלא על פי חוק השבות.
על כן הצעתכם ממנה עולה כביכול הדעה שיש להימנע מחקיקת חוק יסוד הגירה ולהסתפק בחקיקה הקיימת או בהחרגה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שגויה היא הן מבחינה פוליטית והן מבחינה משפטית היא ולא תיתן את המענה המשפטי המבוקש שיאפשר חוק היסוד. לאחר חקיקת חוק יסוד הגירה לישראל יהא צורך לפרש את חוק הכניסה לישראל וכל חוק אחר בהתאם לחוק יסוד הגירה לישראל, ולא להיפך!
נציין: אילו היה חוק יסוד מתאים בנושא הגירה לא היה צורך בחקיקת חוק היסוד.
ברור הוא שהיות ויש חסר חוקתי בנושא הגירה יש הכרח קיומי למדינת ישראל ולאזרחיה בחוק היסוד.
בהזדמנות זאת נציין מספר נקודות נוספות בנוגע לפנייתכם הקודמת:
לא ברור מכוח איזו עמדה משפטית מתאימה קבעתם בתשובתכם הקודמת שההסדר הקבוע כיום בחוק הכניסה לישראל הינו מידתי ומאוזן ושלא ברור הצורך בחוק יסוד. והרי בדיוק להיפך!!! בדיוק היות ולא כך הוא היה צורך בחוק היסוד כדי שיהיה ברור מה ההסדר החוקתי שיש לפעול על פיו.
המצב המשפטי כיום במדינת ישראל הוא בדיוק הפוך מהמצב שתואר בתשובתכם הקודמת!!!
בתשובתכם הקודמת מחקתם בנוסח את הצורך לשמר רוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל.
אין שום עמדה משפטית חד משמעית מכוחה ניתן לקבוע שאין צורך ברוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל.
הרי זה נושא שנמצא במחלוקת פוליטית בין הרוצים ברוב יהודי מאסיבי לבין כאלה שלא מייחסים לזה חשיבות רבה!!
בתשובתכם הקודמת מחקתם את האמור בסעיף 6 על צורך בשמונים חברי כנסת שמדגיש את החשיבות הרבה שאנו מייחסים לחוק. אין שום עמדה משפטית חד משמעית מכוחה יש למחוק סעיף זה.
הנושא יימצא במחלוקת פוליטית בין הרוצים רוב של שמונים חברי כנסת לצורך כך לבין אלו שלא ירצו.
בתשובתכם הקודמת שיניתם את האמור בסעיף 1 ובכך עיקרתם את כל נושא המוגדרים בחוק היסוד.
האמור בסעיף 1 לחוק היסוד המקורי מבטא בדיוק את כוונת המחוקק על מי יחול ועל מי לא יחול החוק.
אין שום עמדה משפטית חד משמעית מכוחה ניתן לשנות את המוגדרים.
הנושא עובדתי ונמצא במחלוקת פוליטית.

נבקש לשים לב ולא לערבב בין מחלוקות פוליטיות לבין נוסח משפטי. נבקש לקדם את הצעת החוק בהקדם. בברכה."

התכתבות רביעית שניסחתי:
"שלום רב, בהמשך לפנייתכם מצורף חוק יסוד ההגירה לישראל מתוקן. ישנם תיקונים שהעברתם כפי שיפורט להלן שאינם שינויים בנוסח בלבד אלא מהווים שינויים במהות אשר נמצאים במחלוקת פוליטית. נבקשכם לשים לב ולא להוסיף לדברי ההסבר מילים שנמצאות במחלוקת פוליטית. התיקונים מבין אלו ששלחתם המהווים תיקוני שינוי מיקום מילים או כאלו שאינם עלולים לשנות את הבנת דברי ההסבר של חוק היסוד תוקנו.
הנכם מתבקשים לאפשר את המשך הליכי החקיקה ללא כל שינוי תוכן כלשהו מעבר לנוסח שמועבר על ידינו ומבלי להתערב עוד בתוכן דברי ההסבר.

להלן הסבר לגבי מה שלא תוקן:

בתשובתכם תיקנתם והוספתם בפסקה הראשונה את המילה כיום. אין מדובר בחוק יסוד שבא לפתור בעיה שחלה רק כיום זה חוק יסוד שיחול לנצח ויש לו מימד נצחי ואין הוא עוסק רק בפתרון בעיה שקיימת כיום. כמו כן זה לא שהבעיה לא מוסדרת רק כיום היא לא הייתה מוסדרת מקום המדינה. על כן כדי שלא יובן שהבעיה הינה זמנית הנוגעת רק למצב היום בלתי אפשרי להוסיף את המילה כיום. הוספת המילה כיום עלולה לפגוע במשמעות הנצחית של חוק היסוד ואינכם יכולים להוסיף דבר שבעינינו עלול לפגוע במשמעות הנצחית של חוק היסוד.

בתשובתכם הוספתם בפסקה השניה את המילה "להתמודד עם" במקום המילה לקבל.אין מקום להוסיף את המילים "להתמודד עם" אחרי המילה "נאלצת" דבר שיוצא "נאלצת להתמודד עם" שכן הדבר אינו מתאים למציאות. במציאות ישראל אינה מסוגלת בכלל להתמודד עם התופעות שבגינן יש צורך בחוק היסוד ועל כן המילה נאלצת לא מתאימה בהקשר של להתמודד. ישראל נאלצת לקבל את התופעות בגלל היעדר חוק יסוד בנושא. ועל כן לקבל זו המילה הנכונה. גם כאן אינכם יכולים לשנות מילה באופן שתשנה את כל המשמעות של הבעיה המוצגת בדברי ההסבר.

בתשובתכם שיניתם את המילים אריתראים, סודנים ודאפורים למילים מאריתראה, סודן ודארפור, אך אין מקום לשנות למילים אלו שכן הדבר עלול להקטין את חומרת הבעיה וגם משתמע כאינו תואם את המציאות. בדברי ההסבר דובר בין היתר על אריתראים, סודנים ודאפורים ואין נפקא מינא אם הגיעו ישירות ממדינותיהם או לא.
הם יכולים להגיע ישירות ממדינה אחרת ולא רק ממדינותיהם. הללו יכולים להגיע ממצרים, מאירופה ולאו דווקא מאריתראה, סודן או דאפור. גם כאן אינכם יכולים לשנות את המשמעות העובדתית של דברי ההסבר ולשנות מילים באופן שעלול להיות בשינוי כדי לשנות את המשמעות של הבעיה המוצגת בדברי ההסבר.

דברי ההסבר נכתבו על ידינו בקפידה והנכם מתבקשים לא לשנות עוד את דברי ההסבר ולקדם את הליכי החקיקה בנוסח שהועבר אליכם."

לאחר התכתבות זו והיות ולאחר שלאורך כל הדרך היה ברור לי שמבחינה משפטית אני צודק ולכן התעקשתי להשאיר את הנוסח כפי שניסחתי, בסופו של דבר ניתן היה להניח שוב את הצעת חוק יסוד ההגירה בכנסת ללא כל שינוי נוסח והפעם לצורך העלאתה להצבעה במליאת הכנסת וכל סיעות האופוזיציה בראשות בנימין נתניהו הצביעו בעדה.