חייבים לבטל את שלטון בג"ץ והיועמ"ש
חייבים לבטל א שלטון בג"ץ והיועמ"ש כדי לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי מוצק לדורות.
בבג"ץ קעדאן קבע השופט אהרון ברק שאסור להקים התיישבות יהודית בישראל מדינת היהודים.
בבג"ץ איחוד משפחות השופטת אסתר חיות אישרה הגירה המונית של פלסטינים לתוך ישראל.
בבג"ץ המסתננים מנעה השופטת אסתר חיות מהמדינה מלממש את מדיניותה לשים את המסתננים במתקני שהייה ולהוציאם למדינה שלישית שלא מרצון.
בבג"ץ חוק יסוד הלאום קבעה השופטת אסר חיות שהוא רק חוק יסוד הצהרתי ושהוא יבחן בהתאם לפרשנות שופטי בית המשפט העליון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ושהוא לא פוגע בהלכת בג"ץ קעדאן
שופטי בג"ץ לא איפשרו איפוא א קיומם של התיישבויות יהודיות בישראל, לא איפשרו את הוצאת המסתננים האריתראים שלא מרצון וחלקם אף אישרו הגירה המונית של פלסטינים לישראל.
שופטי בג"ץ פגעו בצורך בשמירה על רוב יהודי ועלולים להביא לכך שיתבצע כאן טבח המוני ביהודים בעתיד אם כל היישובים יהפכו להיות ישובים מעורבים.
על כן הצורך בביטול שלטון בג"ץ הינו צורך חיוני להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.
להלן פירוט כיצד מתבטא שלטון בג"ץ על כולם:
להלן עקרונות המהפיכה השיפוטית כפי שנפסקו בבג"ץ בנושא שאלת נאשם בפלילים כראש ממשלה
להלן קביעות מרכזיות של האקטיביזם השיפוטי בבג"ץ 2592/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד בנימין נתניהו ואח': העקרון של "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד" נותן עליונות לבג"ץ על פני בחירת העם הריבון. בג"ץ טורח להסביר לכולם בפסק הדין כי הוא הפוסק מעל כולם כדלקמן:
בג"ץ מעל כל המועמדים לתפקיד ציבורי
(ס' 9 לפסה"ד): "מסקנה זו באשר להיעדר משוכת כשירות העומדת בפני חבר כנסת הנאשם בעבירות שיש עמן קלון, איננה סוף פסוק. המשוכה הבאה בהקשר זה נטועה בהלכה המושרשת וארוכת השנים לפיה ככל שהדבר נוגע לתפקידים ציבוריים – "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד". הלכה זו משמיעה לנו כי אין די בכך שהמועמד לתפקיד ציבורי עונה על תנאי הכשירות הקבועים בחוק. לצד העמידה בתנאי הכשירות, נדרש הגורם הממנה להפעיל שיקול דעת בדבר התאמת המועמד לתפקיד ולשם כך עליו להעניק משקל נכבד לשיקולים הנוגעים להבטחת אמון הציבור במוסדות השלטון ולכך שנציגיו עושים את מלאכת למען הכלל ביושר ובניקיון כפיים"..(להלן יחד: הלכת דרעי ופנחסי)
בג"ץ מעל ראש הממשלה במינוי ופיטורי שרים
(ס' 9 לפסה"ד): "העיקרון של "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד" הוחל בפסיקה ביחס לנושאי תפקיד שונים בשירות הציבורי" כך למשל, ביחס לשרים נקבע כי בנסיבות מסוימות חייב ראש הממשלה להפעיל את הסמכות הנתונה לו בחוק יסוד: הממשלה להעביר מתפקידו שר שהוגש נגדו כתב אישום (הלכת דרעי-פנחסי). באופן דומה נקבע כי על ראש הממשלה להימנע ממינוי שר בנסיבות אלה..(להלן: עניין הנגבי).
(ס' 18 לפסה"ד): "החלטות המתקבלות על ידי גורמים מנהליים מתוקף סמכויות מנהליות הנתונות להם בחוק – דוגמת הסמכות הנתונה לראש הממשלה, כגורם מנהלי, בחוק יסוד: הממשלה אשר נדונה בהלכת דרעי-פנחסי ובנותיה, למנות או להעביר שר מתפקידו… באשר לביקורת שיפוטית המופעלת על החלטות של גורם מנהלי יחולו כללי המשפט המנהלי, ובהם עילת הסבירות".
בג"ץ מעל בחירת ראשי רשויות מקומיות נבחרים ומועצת הרשות המקומית
(ס' 9 לפסה"ד): "העיקרון הקובע "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד" יושם גם ביחס לראשי רשויות מקומיות. נפסק כי הגשת כתב אישום נגד ראש רשות מקומית עשויה לחייב את מועצת הרשות המקומית להעבירו מתפקידו בשל התנהגות בלתי הולמת, וזאת מתוקף הסמכות הנתונה לה בהקשר זה בסעיף 22 לחוק הרשויות המקומיות…(להלן: עניין ראשי הערים)… ריסון עצמי זה מיוחד הוא לכנסת ואין להחילו על גורמים שלטוניים אחרים כגון מועצת עיריה".
בג"ץ מעל מינוי מנכ"ל משרד ממשלתי
(ס' 9 לפסה"ד): "כמו כן יושם העקרון האמור בכל הנוגע למינוי עובדי ציבור דוגמת מנכ"ל משרד ממשלתי"
בג"ץ מעל בחירת העם מי יהיה ראש ממשלה בבחירות
(ס' 10 לפסה"ד): "מעמד ייחודי זה של ראש הממשלה אין בו כדי לגרוע מן העובדה כי הוא ממלא תפקיד ציבורי. משכך, עקרונות היסוד של המשפט הציבורי חלים גם עליו ובכללם העקרון בדבר "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד" ככל שהדבר נוגע למינויו."
בג"ץ מעל בחירת חברי הכנסת מי יהיה ראש הממשלה
(ס' 11 לפסה"ד): "… חברי הכנסת המבקשים להטיל על חבר כנסת מסוים את תפקיד הרכבת הממשלה. כפי שיפורט להלן אני סבורה כי מבין ארבעת הגורמים שמנו העותרים, הגורם היחיד המפעיל שיקול דעת שאותו ניתן לבחון בהקשר זה, הוא חברי הכנסת המבקשים להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים"
(ס' 15 לפסה"ד): "שיקול הדעת של חברי הכנסת אינו חסין מביקורת שיפוטית ולאורך השנים נבחנו בפסיקה החלטות שונות של הכנסת או של ועדותיה. החלטות אלה אינן עשויות מקשה אחת ועל כן היקף הביקורת השיפוטית עליהן אף הוא אינו עשוי מקשה אחת".
(ס' 17 לפסה"ד): "מן המהות הפוליטית המובהקת המאפיינת את החלטת רוב חברי הכנסת על פי סעיף 10(א) לחוק היסוד, נגזר גם היקפה המצומצם ביותר של הביקורת השיפוטית שניתן להפעיל לגבי החלטה כזו.. לפיכך ואף שבחינת שיקול הדעת של חברי הכנסת הפועלים מכוח סעיף 10 (א) לחוק היסוד היא אפשרית מבחינה מושגית… התערבות בשיקול דעת זה מוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד."
בג"ץ מעל מעשיו והחלטותיו של נשיא המדינה
(ס' 12 לפסה"ד): "בפסיקה הובהר כי מעשיו והחלטותיו של הנשיא, להבדיל מהנשיא עצמו, אינם חסינים לחלוטין מביקורת שיפוטית אך זו מצומצמת בהיקפה, בין היתר, לנוכח מעמדו הממלכתי של הנשיא."
בג"ץ מעל הסכמים קואליציונים בין מפלגות שנבחרו על ידי הבוחר
(ס' 22 לפסה"ד): "הסכמים קואליציוניים נדונו בעבר בבית משפט זה, ונקבע כי תוכנו של הסכם קואליציוני נתון לביקורת שיפוטית וחלים עליו עקרונות המשפט הציבורי".. בית משפט זה נמנע בעבר מלקבוע רשימה סגורה של עילות בגינן ניתן לקבוע כי סעיף בהסכם קואליציוני בטל, אך ככלל נקבע כי כאשר יימצא בהסכם סעיף הלוקה באי חוקיות או הנוגד את תקנת הציבור ופוגע בערכי היסוד שבבסיס השיטה המשפטית שלנו, יצהיר בית המשפט כי תנאים אלה בטלים."