עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

ציוני

פועל למען שמירה על ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק וביטחון העם היהודי במסגרת פעילות ציבורית מדינית ומשפטית

יוזם חוק יסוד: הגירה לישראל למניעת כניסה ושהייה של מסתננים, איחוד משפחות ועובדים זרים שתמה תקופת עבודתם.

ביטול הנחיות יועמ"ש ופרקליטות

כדי לשמור על הדמוקרטיה יש לבטל את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות שלהלן:

יש לבטל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 2.3005 מיום 5.3.2018 שכותרתה טיפול בהצעות חוק ממשלתיות ולקבוע שהיועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי שלא לאשר הצעת חוק ממשלתית.

בפרט יש לבטל את סעיפים 8, 50, 51, 53, 54, 61 1)

על פי סעיף 8 אותו יש לבטל: "חקיקה חדשה נבחנת בחינה חוקתית לאור ההוראות שנקבעו בחוקי היסוד. הצעת חוק אשר יש בה פגיעה בזכות מהזכויות שנקבעו בחוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) חייבת לעמוד באמות המידה שבפסקאות ההגבלה שבהם (אלא אם כן נקבעה בה הוראת התגברות, לפי סעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק).
עקרון זה מחייב לבחון את הצעות החקיקה, כבר בשלבי עיצובן, לאור הוראות חוקי היסוד.
במסגרת עבודת ההכנה של תזכיר חוק שיש בו, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, פגיעה זכות-יסוד מוגנת, יש לבחון אם הפגיעה עומדת במבחני פסקת ההגבלה.
בין השאר, יש לבדוק את תכליתה של ההצעה היא תכלית ראויה ולבחון המידתיות של ההסדר המוצע, ובכלל זה לבחון אם יש חלופות אחרות להשגת תכלית החקיקה.
בשלב זה אין הכרח לבצע ניתוח משפטי מפורט אך יש לתת את הדעת לפגיעה בזכות היסוד ולערוך בחינה ראשונית של הפגיעה בהתאם לפסקת ההגבלה."

על פי סעיף 50 אותו יש לבטל: "מניעה משפטית לעניין הצעת חוק משמעה כי לא ניתן לקדם את החקיקה במסגרת המשפטית של הדין בישראל"

על פי סעיף 51 אותו יש לבטל: "משמעות הקביעה כי קיימת מניעה משפטית לקידום הצעת החוק היא כי אין להגישה לוועדת השרים לענייני חקיקה".

על פי סעיף 53 אותו יש לבטל: "מכיוון שמשמעותה של קביעה כי קיימת מניעה משפטית לקידום הצעת החוק היא שאין להגישה לוועדת השרים לענייני חקיקה, על קביעה זו להתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
לכן אם סבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה בסיום הדיונים עם המשרד הממשלתי כי קיימת מניעה משפטית לקידום הצעת החוק עליו להביא את הנושא להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה יקיים דיון בנושא ביחד עם השר הממונה על הצעת החוק.במסגרת הדיון ייעשה מאמץ לגבש פתרון שיאפשר להגשים את תכלית הצעת החוק בדרך אפשרית מבחינה משפטית".

על פי סעיף 54 אותו יש לבטל: "לאחר קבלת אישורו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה להגשת טיוטת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה יערוך המשרד היוזם נוסח מעודכן של טיוטת החוק.

על פי סעיף 61 (1) אותו יש לבטל: "מתן אישור מאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לכך שאין מניעה משפטית להגשת טיוטת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה."

יש לבטל את הנחיית פרקליט המדינה מס' 14.12 שנושאה אישור לפתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות או עניינים בעלי רגישות מיוחדת ולקבוע כי בעבירות אלו לא נדרש אישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה.

הנחיה זו כפי שהיא קיימת נותנת שליטה מוחלטת של הפרקליטות על המשטרה בהפעלת שיקול הדעת לצורך פתיחה בחקירה ועל כן יש לבטלה.

יש צורך לאפשר משטרה עצמאית בישראל שתוכל לקבל החלטות באופן עצמאי ושהחלטותיה האם לפתוח בחקירה או לא, לא יהיו כפופות להחלטות הפרקליטות.

הנחיה זו אותה יש לבטל, קובעת כי בעבירות הבאות נדרש אישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין במקרים בהם קיים חשד לביצוע העבירות הבאות:
הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות, המרדה, הסתה לגזענות, הסתה לאלימות, עבירות של פגיעה ברגשי דת ומסורת, זילות בית המשפט, העלבת עובד ציבור כשמדובר בנבחר ציבור או בעובד בכיר בשירות הציבורי, הסתה לטרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור, עבירות לפי חוק איסור הכחשת השואה, עבירה לפי סעיף 5 לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, פגיעה ביחסי חוץ, פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרם מלחמה, תעמולה תבוסתנית, עבירות המרידה, גילוי בהפרת חובה, גיוס לכוחות חוץ, מניעת פגיעה בהליך פלילי (סוביודיצה), עבירות על רקע של הוצאת כתבי סירוב, עבירות לפי חוק איסור לשון הרע, עבירה שביצע עיתונאי, בנושא הנוגע בליבת עבודתו העיתונאית, אי רישום נישואין וגירושין.

על פי סעיף 2 להנחיה אותו יש לבטל, בטרם קבלת החלטה בדבר פתיחה בחקירה בעבירות המופיעות בהנחיה, יובא העניין לידיעתו ולאישורו של פרקליט המדינה או של שניים ממשניו או של מי שהוסמך על ידיהם לטפל בנושא זה.

על פי סעיף 3 להנחיה אותו יש לבטל, לא תפתח חקירה בעקבות צו של בית דין דתי אלא לאחר קבלת אישור המשנה לפרקליט המדינה (ענינים פליליים)
או מי שהוסמך על ידו לטפל בנושא.

על פי סעיף 4 להנחיה אותו יש לבטל, יש מקום להיוועץ בפרקליט המדינה או באחד ממשניו או מי שהוסמך על ידם לטפל בנושא
גם בכל מקרה נוסף שבו עצם ההחלטה על פתיחה בחקירה הינה מורכבת ורגישה.

על פי סעיף 11 להנחיה אותו יש לבטל, בעבירה של התבטאות גזענית באירוע ספורט לפי סעיף 15 לחוק אלימות בספורט ובייחוס עבירות שנאה לפי סעיף 144ו לחוק העונשין, אישור העמדה לדין יינתן ככלל ע"י המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) או גורם מאשר נוסף שהוסמך על ידו לכך.

עם ביטול ההנחיה הנ"ל יש לאפשר למשטרה להחליט בעצמה האם לפתוח בחקירה או לא בכל סוגי העבירות מבלי צורך לקבל את אישור הפרקליטות לכך.

יש לבטל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1505 מיום 31.12.2019 שכותרתה: מינוי נציג מטעם השר או המשרד הממשלתי בגופים שונים ולקבוע שנציג המשרד או השר בגופים שונים יהיה כל מי שיקבע על ידי השר

על פי ההנחיה נדרש כי נציג המשרד או השר המתמנים בגופים שונים צריך להיות עובד מדינה מן הדרג המקצועי המשרד הממשלתי.
במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות בלבד, ניתן לשקול למנות מי שאינו עובד מדינה בדרג המקצועי הנציג המשרד או השר בוועדה.
הנימוק שמובא בנוהל הוא: "תכלית השתתפותו של נציג משרד ממשלתי בוועדה היא לתת ביטוי למדיניות המשרד הממשלתי ולייצגה במסגרת עבודתה של הוועדה.
עובדיו של המשרד הממשלתי מקיימים זיקה ארגונית למשרד והם בעלי היכרות ובקיאות מרבית עם עבודתו ומדיניותו. חזקה כי ביכולתם לייצג ולבטא את עמדות המשרד באופן המיטבי בפורומים השונים".
מה צריך לעשות? לבטל את ההנחיה הנ"ל ולקבוע כי נציג המשרד או השר בגופים שונים יהיו כל מי שיקבע על ידי השר.

לבטל את נוהל 5.2.0012 של רשות האוכלוסין וההגירה שנושאו: מבקשי מקלט מדיני בישראל
ובמקום זה לקבוע נוהל שיאפשר להוציא לאלתר באופן מידי את כל האריתראים והצפון סודאנים מריכוזי היישובים למתקני שהייה זמניים ולהוציאם מישראל בניגוד לרצונם.

מטרת הנוהל כפי שמוגדרת באתר רשות האוכלוסין וההגירה הינה לקבוע את הליך הטיפול במבקשי מקלט בישראל
ובמי שהוכרו כפליטים של יד שר הפנים מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967.
על פי הנוהל לא יורחקו מישראל שוהים שלא כחוק שהגישו בקשה למקלט מדיני, עד לקבלת ההחלטה המנהלית הסופית בבקשתם.
כמו כן על פי הנוהל הטיפול בבקשות למקלט מדיני ייעשה בהתאם לדין בישראל ובשים לב למחויבויות שנטלה על עצמה מדינת ישראל
לפי אמנת ג'נבה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפי הפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967.
עוד נקבע כי הגורמים המוסמכים יוכלו להסתייע גם בספר העזר של נציבות האו"ם לפליטים.
על פי סעיף 1 ד. לנוהל אם חלפו 6 חודשים מיום שהוגשה בקשת המקלט על ידי מבקש מקלט ששוהה בישראל מעל שנה וטרם ניתנה בה החלטה,
לא תינקטנה פעולות אכיפה בגין העסקת מבקש המקלט.
על פי סעיף 7 ו. החליט שר הפנים להכיר במבקש כפליט, יוענק למבקש בשלב ראשון רישיון ישיבה מסוג א/5 לשנה אחת.
על פי סעיף 11 לנוהל ניתן להאריך את רישיונו של הפליט הארכה ראשונה לשנה, הארכה שנייה לשנתיים וכל הארכה נוספת לשלוש שנים.
על פי סעיף 12 מי שהוכר כפליט על ידי שר הפנים וקיבל רישיון ישיבה מסוג א/5 יהיה רשאי להגיש במשרדי הרשות בקשה לקבלת רישיון ישיבה עבוד בן/בת הזוג וילדיו הקטנים.
 
נוהל זה למעשה מאפשר לאריתראים ולצפון סודאנים להמשיך להתיישב במדינת ישראל ולמעשה הופך את מדינת ישראל כמדינה שניה לעם האריתראי והצפון סודאני.
נוהל זה מאפשר להמוני מבקשי מקלט מרחבי העולם להיכנס לישראל ולהשתקע בה ולהפוך את מדינת ישראל למדינה רב לאומית.
מדינת ישראל הינה מדינת הלאום של העם היהודי, כדי שהמדינה תוכל להמשיך להיות יהודית עליה להיות בעלת רוב יהודי מאסיבי לדורות
ועל כן מדינת ישראל אינה יכולה לאפשר לעצמה לקלוט אוכלוסיות מבחוץ למעט על פי חוק השבות.
נוהל זה מאפשר את צמצום הרוב היהודי במדינת ישראל ויש לבטלו לאלתר.

תוכן עניינים

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

ציוני

פועל למען שמירה על ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק וביטחון העם היהודי במסגרת פעילות ציבורית מדינית ומשפטית

יוזם חוק יסוד: הגירה לישראל למניעת כניסה ושהייה של מסתננים, איחוד משפחות ועובדים זרים שתמה תקופת עבודתם.

error: העתקה ושימוש בתוכן מאתר זה אסורה בהחלט!
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב telegram
Telegram
כלי נגישות

Powered by - Wemake