לבטל את שלטון היועמ"ש

יש לבטל את ועדות האיתור למינוי היועץ המשפטי לממשלה, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים של המשרדים ולהביא לכך שכולם ימונו כמשרות אמון של הממשלה.

ועדת האיתור האחרונה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה כללה את נשיא בית המשפט העליון בדימוס, נציג האקדמיה, נציג לשכת עורכי הדין, נציג הממשלה ונציג הכנסת.
לא הגיוני ששופט בית משפט עליון יהיה בוועדה זו למינוי אדם שיצטרך לייעץ לממשלה ולייצג את הממשלה אל מול בית המשפט העליון.
שופט וגם לא בדימוס לא אמור להמליץ על אדם שייצג את המדינה. שופט אמור להישאר ניטרלי.
כך גם לגבי נציג האקדמיה ולגבי נציג לשכת עורכי הדין. יתכן והללו יחזיקו בעמדות הפוכות למדיניות המשפטית אותה הממשלה תרצה לנקוט.
הללו עלולים להמליץ על אדם שהמדיניות המשפטית שהוא מחזיק בה, תהיה שונה מהמדיניות המשפטית שתידרש לצורך ייצוג וייעוץ לממשלה ועל כן גם להם אין מקום בוועדה זו.
יש לקבוע שהיועץ המשפטי לממשלה, המשנים לו והיועצים המשפטיים של המשרדים ימונו כולם כמשרות אמון של הממשלה.
מן הראוי שבוועדה זו יהיו חברים אך ורק שרים.

יש לקבוע שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא מחייבת את הממשלה

יש להוסיף סעיף בתקנון הממשלה ובו יש לקבוע כי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא מחייבת את הממשלה לפעול על פיה ובפרט כי פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה לחוק היא אינה הפרשנות המוסמכת המחייבת את הממשלה.

יש לבטל את האיסור על יצוג חיצוני ולקבוע זכות לקבלת ייצוג לשרים שלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה

יש להוסיף סעיף לתקנון הממשלה ולקבוע שככל שהיועץ המשפטי לממשלה לא מעונין לייצג את עמדת השר בהליכים משפטיים או שלדעת השר היועץ המשפטי לממשלה לא מייצג כראוי את השר
אזי השר רשאי לקבל ייצוג מדי עורך דין שיבחר משירות המדינה או מהמגזר הפרטי על חשבון המדינה.

יש לבטל את הנחיית היועמ"ש מספר 9.1001 על פיה העסקת יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה הינה רק בסמכות היועץ המשפטי של המשרד או ועדה שבה חברים בין היתר המשנה ליועמ"ש, המשנה לפרקליט המדינה ופרקליט המחוז

על פי הנחית היועץ המשפטי לממשלה מיום 18.10.2009 מספר 9.1001 שכותרתה: "רכישת שירותים משפטיים חיצוניים על ידי משרדי הממשלה": היעזרות בשירותים משפטיים חיצוניים תעשה תחת פיקוח היועץ המשפטי של המשרד שלא יאשר עבודה משפטית ובה גיבוש מדיניות משפטית.

על פי הנוהל, יש מקרים בהם העסקת יועץ משפטי חיצוני צריך לקבל אישור ועדה והאבסורד הוא שמי שחברים בועדה הזו על פי המפורט בהגדרות שבתחילת הנוהל הם בין היתר המשנה ליועמ"ש, המשנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז. 

לא יתכן שהיועצים המשפטיים השונים יהיו אלו שבעלי זכות להחליט האם להעסיק יעוץ משפטי חיצוני וזאת גם מחשש לניגוד אינטרסים מובנה וגם מהסיבה שאין לתת כזה כוח רב בידיהם על פני השר.

מי שצריך להחליט האם להעסיק יועץ משפטי חיצוני הוא השר במידה והוא לא מקבל יעוץ משפטי כראוי מהיועצים המשפטיים של המדינה.

נוהל זה נותן כוח רב נוסף בידי היועצים המשפטיים בכלל והיועמ"ש והכפופים לו בפרט.

יש לקבוע איסור על היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את חוות דעתו המשפטית או את דעתו המייעצת המשפטית

יש להוסיף סעיף לתקנון הממשלה ובו לאסור על היועץ המשפטי לממשלה לפרסם את חוות דעתו או את עמדתו המשפטית בכל נושא ולקבוע כי עליו יהיה להגישה אך ורק לשר לו הוא נותן את הייעוץ.
יש צורך בסעיף זה כדי למנוע זליגת אסטרטגיה ומידע משפטי מלשכת היועץ המשפטי לממשלה לידי מתנגדים למדיניות השר בין אם באופן ישיר או בין אם באופן עקיף דרך התקשורת.

יש לבטל את סעיף 61 לתקנון הממשלה בכל הנוגע לצורך לפעול על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא הפצת תזכיר חוק

יש להבהיר ליועץ המשפטי לממשלה שהממשלה לא מחויבת לפעול על פי הנהלים שהוא מציג אלא להיפך, היועץ המשפטי לממשלה צריך לפעול ולהנחות על פי תקנון הממשלה.
לא סביר להשאיר מצב שבו כל הממשלה צריכה לפעול על פי נוהל שקובע היועץ המשפטי לממשלה.
יש לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה הוא לא מעל הממשלה ולא אמור לקבוע לממשלה נהלים מחייבים אלא הוא אמור לייעץ לממשלה ותו לו ולכל הפחות להציע נוהל לא מחייב.

תיקון סעיף 61 (א) לתקנון הממשלה:
נוסח סעיף 61 (א) לתקנון הממשלה כיום הוא כדלקמן:
"לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 010.60 *מיום 1968.10.1( להלן – הנוהל), שר יפיץ תחילה תזכיר חוק."
צריך למחוק מסעיף 61 (א) לתקנון את המילים "לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 010.60 מיום 1.10.1968"
נוסח סעיף 61 (א) החדש לתקנון הממשלה כפי שצריך להיות:
"שר יפיץ תחילה תזכיר חוק."

תיקון נוסח סעיף 61 (ב) לתקנון הממשלה:
נוסח סעיף 61 (ב) לתקנון הממשלה כיום הוא כדלקמן:
"לאחר תום המועד לקבלת הסתייגויות השרים לתזכיר החוק, לפי הנוהל, יביא השר את טיוטת החוק לאישור, כאמור בסעיף 62 לתקנון."
צריך למחוק מסעיף 61 (ב) את המילים "לפי הנוהל"
נוסח סעיף 61 (ב) החדש לתקנון הממשלה כפי שצריך להיות הוא כדלקמן:
"לאחר תום המועד לקבלת הסתייגויות השרים לתזכיר החוק, יביא השר את טיוטת החוק לאישור, כאמור בסעיף 62 לתקנון."

כדי לשמור על הדמוקרטיה יש לבטל את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות שלהלן:

יש לבטל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 2.3005 מיום 5.3.2018 שכותרתה טיפול בהצעות חוק ממשלתיות ולקבוע שהיועץ המשפטי לממשלה אינו רשאי שלא לאשר הצעת חוק ממשלתית.

בפרט יש לבטל את סעיפים 8, 50, 51, 53, 54, 61 1)

על פי סעיף 8 אותו יש לבטל: "חקיקה חדשה נבחנת בחינה חוקתית לאור ההוראות שנקבעו בחוקי היסוד. הצעת חוק אשר יש בה פגיעה בזכות מהזכויות שנקבעו בחוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) חייבת לעמוד באמות המידה שבפסקאות ההגבלה שבהם (אלא אם כן נקבעה בה הוראת התגברות, לפי סעיף 8 לחוק יסוד: חופש העיסוק).
עקרון זה מחייב לבחון את הצעות החקיקה, כבר בשלבי עיצובן, לאור הוראות חוקי היסוד.
במסגרת עבודת ההכנה של תזכיר חוק שיש בו, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, פגיעה זכות-יסוד מוגנת, יש לבחון אם הפגיעה עומדת במבחני פסקת ההגבלה.
בין השאר, יש לבדוק את תכליתה של ההצעה היא תכלית ראויה ולבחון המידתיות של ההסדר המוצע, ובכלל זה לבחון אם יש חלופות אחרות להשגת תכלית החקיקה.
בשלב זה אין הכרח לבצע ניתוח משפטי מפורט אך יש לתת את הדעת לפגיעה בזכות היסוד ולערוך בחינה ראשונית של הפגיעה בהתאם לפסקת ההגבלה."

על פי סעיף 50 אותו יש לבטל: "מניעה משפטית לעניין הצעת חוק משמעה כי לא ניתן לקדם את החקיקה במסגרת המשפטית של הדין בישראל"

על פי סעיף 51 אותו יש לבטל: "משמעות הקביעה כי קיימת מניעה משפטית לקידום הצעת החוק היא כי אין להגישה לוועדת השרים לענייני חקיקה".

על פי סעיף 53 אותו יש לבטל: "מכיוון שמשמעותה של קביעה כי קיימת מניעה משפטית לקידום הצעת החוק היא שאין להגישה לוועדת השרים לענייני חקיקה, על קביעה זו להתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
לכן אם סבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה בסיום הדיונים עם המשרד הממשלתי כי קיימת מניעה משפטית לקידום הצעת החוק עליו להביא את הנושא להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה יקיים דיון בנושא ביחד עם השר הממונה על הצעת החוק.במסגרת הדיון ייעשה מאמץ לגבש פתרון שיאפשר להגשים את תכלית הצעת החוק בדרך אפשרית מבחינה משפטית".

על פי סעיף 54 אותו יש לבטל: "לאחר קבלת אישורו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה להגשת טיוטת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה יערוך המשרד היוזם נוסח מעודכן של טיוטת החוק.

על פי סעיף 61 (1) אותו יש לבטל: "מתן אישור מאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לכך שאין מניעה משפטית להגשת טיוטת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה."

יש לבטל את הנחיית פרקליט המדינה מס' 14.12 שנושאה אישור לפתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות או עניינים בעלי רגישות מיוחדת ולקבוע כי בעבירות אלו לא נדרש אישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה.

הנחיה זו כפי שהיא קיימת נותנת שליטה מוחלטת של הפרקליטות על המשטרה בהפעלת שיקול הדעת לצורך פתיחה בחקירה ועל כן יש לבטלה.

יש צורך לאפשר משטרה עצמאית בישראל שתוכל לקבל החלטות באופן עצמאי ושהחלטותיה האם לפתוח בחקירה או לא, לא יהיו כפופות להחלטות הפרקליטות.

הנחיה זו אותה יש לבטל, קובעת כי בעבירות הבאות נדרש אישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין במקרים בהם קיים חשד לביצוע העבירות הבאות:
הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות, המרדה, הסתה לגזענות, הסתה לאלימות, עבירות של פגיעה ברגשי דת ומסורת, זילות בית המשפט, העלבת עובד ציבור כשמדובר בנבחר ציבור או בעובד בכיר בשירות הציבורי, הסתה לטרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור, עבירות לפי חוק איסור הכחשת השואה, עבירה לפי סעיף 5 לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, פגיעה ביחסי חוץ, פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרם מלחמה, תעמולה תבוסתנית, עבירות המרידה, גילוי בהפרת חובה, גיוס לכוחות חוץ, מניעת פגיעה בהליך פלילי (סוביודיצה), עבירות על רקע של הוצאת כתבי סירוב, עבירות לפי חוק איסור לשון הרע, עבירה שביצע עיתונאי, בנושא הנוגע בליבת עבודתו העיתונאית, אי רישום נישואין וגירושין.

על פי סעיף 2 להנחיה אותו יש לבטל, בטרם קבלת החלטה בדבר פתיחה בחקירה בעבירות המופיעות בהנחיה, יובא העניין לידיעתו ולאישורו של פרקליט המדינה או של שניים ממשניו או של מי שהוסמך על ידיהם לטפל בנושא זה.

על פי סעיף 3 להנחיה אותו יש לבטל, לא תפתח חקירה בעקבות צו של בית דין דתי אלא לאחר קבלת אישור המשנה לפרקליט המדינה (ענינים פליליים)
או מי שהוסמך על ידו לטפל בנושא.

על פי סעיף 4 להנחיה אותו יש לבטל, יש מקום להיוועץ בפרקליט המדינה או באחד ממשניו או מי שהוסמך על ידם לטפל בנושא
גם בכל מקרה נוסף שבו עצם ההחלטה על פתיחה בחקירה הינה מורכבת ורגישה.

על פי סעיף 11 להנחיה אותו יש לבטל, בעבירה של התבטאות גזענית באירוע ספורט לפי סעיף 15 לחוק אלימות בספורט ובייחוס עבירות שנאה לפי סעיף 144ו לחוק העונשין, אישור העמדה לדין יינתן ככלל ע"י המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) או גורם מאשר נוסף שהוסמך על ידו לכך.

עם ביטול ההנחיה הנ"ל יש לאפשר למשטרה להחליט בעצמה האם לפתוח בחקירה או לא בכל סוגי העבירות מבלי צורך לקבל את אישור הפרקליטות לכך.

יש לבטל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1505 מיום 31.12.2019 שכותרתה: מינוי נציג מטעם השר או המשרד הממשלתי בגופים שונים ולקבוע שנציג המשרד או השר בגופים שונים יהיה כל מי שיקבע על ידי השר

על פי ההנחיה נדרש כי נציג המשרד או השר המתמנים בגופים שונים צריך להיות עובד מדינה מן הדרג המקצועי המשרד הממשלתי.
במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות בלבד, ניתן לשקול למנות מי שאינו עובד מדינה בדרג המקצועי הנציג המשרד או השר בוועדה.
הנימוק שמובא בנוהל הוא: "תכלית השתתפותו של נציג משרד ממשלתי בוועדה היא לתת ביטוי למדיניות המשרד הממשלתי ולייצגה במסגרת עבודתה של הוועדה.
עובדיו של המשרד הממשלתי מקיימים זיקה ארגונית למשרד והם בעלי היכרות ובקיאות מרבית עם עבודתו ומדיניותו. חזקה כי ביכולתם לייצג ולבטא את עמדות המשרד באופן המיטבי בפורומים השונים".
מה צריך לעשות? לבטל את ההנחיה הנ"ל ולקבוע כי נציג המשרד או השר בגופים שונים יהיו כל מי שיקבע על ידי השר.

יש לבטל את נוהל 5.2.0012 של רשות האוכלוסין וההגירה שנושאו: מבקשי מקלט מדיני בישראל
ובמקום זאת לקבוע נוהל שיאפשר להוציא לאלתר באופן מידי את כל האריתראים והצפון סודאנים מריכוזי היישובים למתקני שהייה זמניים ולהוציאם מישראל בניגוד לרצונם.

מטרת הנוהל כפי שמוגדרת באתר רשות האוכלוסין וההגירה הינה לקבוע את הליך הטיפול במבקשי מקלט בישראל
ובמי שהוכרו כפליטים של יד שר הפנים מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967.
על פי הנוהל לא יורחקו מישראל שוהים שלא כחוק שהגישו בקשה למקלט מדיני, עד לקבלת ההחלטה המנהלית הסופית בבקשתם.
כמו כן על פי הנוהל הטיפול בבקשות למקלט מדיני ייעשה בהתאם לדין בישראל ובשים לב למחויבויות שנטלה על עצמה מדינת ישראל
לפי אמנת ג'נבה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפי הפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967.
עוד נקבע כי הגורמים המוסמכים יוכלו להסתייע גם בספר העזר של נציבות האו"ם לפליטים.
על פי סעיף 1 ד. לנוהל אם חלפו 6 חודשים מיום שהוגשה בקשת המקלט על ידי מבקש מקלט ששוהה בישראל מעל שנה וטרם ניתנה בה החלטה,
לא תינקטנה פעולות אכיפה בגין העסקת מבקש המקלט.
על פי סעיף 7 ו. החליט שר הפנים להכיר במבקש כפליט, יוענק למבקש בשלב ראשון רישיון ישיבה מסוג א/5 לשנה אחת.
על פי סעיף 11 לנוהל ניתן להאריך את רישיונו של הפליט הארכה ראשונה לשנה, הארכה שנייה לשנתיים וכל הארכה נוספת לשלוש שנים.
על פי סעיף 12 מי שהוכר כפליט על ידי שר הפנים וקיבל רישיון ישיבה מסוג א/5 יהיה רשאי להגיש במשרדי הרשות בקשה לקבלת רישיון ישיבה עבוד בן/בת הזוג וילדיו הקטנים.

נוהל זה למעשה מאפשר לאריתראים ולצפון סודאנים להמשיך להתיישב במדינת ישראל ולמעשה הופך את מדינת ישראל כמדינה שניה לעם האריתראי והצפון סודאני.
נוהל זה מאפשר להמוני מבקשי מקלט מרחבי העולם להיכנס לישראל ולהשתקע בה ולהפוך את מדינת ישראל למדינה רב לאומית.
מדינת ישראל הינה מדינת הלאום של העם היהודי, כדי שהמדינה תוכל להמשיך להיות יהודית עליה להיות בעלת רוב יהודי מאסיבי לדורות
ועל כן מדינת ישראל אינה יכולה לאפשר לעצמה לקלוט אוכלוסיות מבחוץ למעט על פי חוק השבות.
נוהל זה מאפשר את צמצום הרוב היהודי במדינת ישראל ויש לבטלו לאלתר.

יש לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקידים שונים: היועץ המשפטי לממשלה והממונה על התביעה 

כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא גם היועץ המשפטי לממשלה וגם הממונה על התביעה. בהיותו מחזיק בשני תפקידים יש ניגוד אינטרסים מובנה ופתח לשחיתות משפטית. מצד אחד היועץ המשפטי לממשלה כיום בעל סמכות להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה והשרים uמצד שני הם מחויבים לקבל את הייעוץ המשפטי שלו ועלולים לחשוש להתעמת מול חוות הדעת המשפטית שלו גם אם יציגו בפניהם חוות דעת חיצוניות נוגדות היות והיועמ"ש הוא בעל הסמכות להחליט בענייניהם האם להגיש כנגדם כתב אישום או לא.

מצב זה עלול להביא לאבסורד שגם אם חוות הדעת של היועמ"ש אינה תואמת למדיניות של רה"מ והשרים הם עלולים לקבל אותה מחשש שיגיש כנגדם כתב אישום בכדי לרצות את היועמ"ש שהוא כמו מלך מעל ראש הממשלה והשרים והקובע בפרשנותו כיצד עליהם לפעול.

יש לבטל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.5003 בה מקובעת השליטה של היועץ המשפטי לממשלה על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי בהגשת כתבי אישום כנגד חיילים

כיום היועץ המשפטי לממשלה הינו בעל הסמכות מעל הפרקליט הצבאי הראשי בכל הנוגע להגשת כתבי אישום כנגד חיילים.

יש לבטל את הסמכות הזאת וליתן כוח עצמאי לפרקליט הצבאי הראשי.

זאת ניתן לעשות באמצעות ביטול הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.5003.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.5003 מאפריל 2015 כותרתה:

"השגה על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי בנוגע לחקירת אירועים במהלך פעילות צבא ההגנה לישראל,

שנטען שיש בהם משום הפרה חמורה של כללי המשפט הבין-לאומי המנהגי".

הנחיה זו עוסקת בנוגע ל"חקירת אירועים משמעותיים במהלך פעילות צה"ל (כגון אירועים שבהם נהרג אדם או נפגע פגיעה חמורה, מקרים של פגיעה באתר מוגן כמו בית חולים וכיו"ב), שלגביהם יש טענות להפרה חמורה של כללי המשפט הבין-לאומי המנהגי."

והל זה "מאפשר לאדם מעונין להגיש ליועץ המשפטי לממשלה השגה על החלטותיו של הפרקליט הצבאי הראשי ביחס לאירועים האמורים לעיל.

על פי סעיף ב2. לנוהל זה אותו יש לבטל "אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לבחון ולהתערב בהחלטות הפרקליט הצבאי הראשי בהתאם לאמור בהחייה מס' 9.1002". (שגם אותה יש לבטל).

 על פי סעיף ב4 לנוהל זה אותו יש לבטל "הפונה רשאי להשיג על החלטת הפרקליט הצבאי הראשי האמורה בפני היועץ המשפטי לממשלה." .

 על פי סעיף ג2. לנוהל זה אותו יש לבטל הפרקליט הצבאי הראשי צריך ליתן ליועץ המשפטי לממשלה התייחסות להשגה ואת כלל המידע והמסמכים הקשורים אליה.

 על פי סעיף 3 לנוהל זה אותו יש לבטל, פרקליטות המדינה תעביר את המלצתה ליועץ המשפטי לממשלה.

על פי סעיפים 4 ו – 5 לנוהל זה אותו יש לבטל, ההחלטה הסופית בנושא היא של היועץ המשפטי לממשלה ולא של הפרקליט הצבאי הראשי.

 אין כל מקום לקיומו של נוהל זה!.

אירועים שקשורים לפעילות של צבא ההגנה לישראל צריכים להיחקר על ידי הפרקליט הצבאי בלבד.

נוהל זה מהוה לקיחת סמכות ליועמ"ש שלא אמורות להיות שלו ממש כמו נהלים אחרים בהם נקבעו ליועמ"ש סמכויות שמן הראוי שלא יהיו מיועדים באופן טבעי לו.

יש לבטל את הנחית הפרקליט הצבאי הראשי 9.1002 (המהווה עדכון הנחיה 21.869א) ולהתאים אותה לביטול הנחיית היועמ"ש 4.5003

הנחייה 9.1002 של הפרקליט הצבאי הראשי מגדירה את תפקידיו של הפצ"ר בהתאם לסעיף 178 לחוק השיפוט הצבאי וקובעת בסעיף 2 2) סיפא שלה כי הפצ"ר "חייב לקבל את הפירוש של היועץ המשפטי לממשלה באשר להוראות הדין".

סעיף אבסורדי לחלוטין. הפצ"ר הוא יועצו של הרמטכ"ל ומפקח על השלטת המשפט בצבא ועל כן הוא אינו אמור להיות כפוף ליועמ"ש.

בסעיף 4 להנחיה הנ"ל מוזכר האמור בבג"ץ 4723/96 אביבית עטיה על פיו חייב הפצ"ר לקבל את הפירוש הנ"ל היועמ"ש ויש לבטל את האמור בפסק דין זה ולהבהיר זאת בחקיקה.

בכלל זה יש לבטל את סעיף 6 לנוהל הנ"ל על פיו "חוות הדעת והחלטותיו של הפרקליט הצבאי הראשי, נתונות, באופנים שונים, לבחינתו של היועץ המשפטי למנמשלה"

בכלל זה יש לבטל גם את סעיף 8 לנוהל זה על פיו "היועץ המשפטי למשלה יידרש להחלטת הפצ"ר, כאמור לעיל, לאחר שמיעת עמדת הפצ"ר בסוגיה, בהתאם לקוים המנחים הבאים:

א) בהחלטות אשר לדעת היועץ המשפטי למשלה יש בהן עניין מיוחד לציבור או שמוצא הוא שהשלכותיהן חורגות מעבר לתחומי המסגרת הצבאית, בגדר אלה ייכללו, למשל, החלטות שעניינן מדיניות הפעלת כח צבאית, שנטען לגביה שהיא אינה חוקית ושהיא מהווה הפרה חמורה של כללי המשפט הבינלאומי.

ב) בכל אותם מקרים שבהם החלטת הפצ"ר, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, חורגת מן הנורמות המשפטיות המקובלות.

ג) במקרים שבהם, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לא נתן הפצ"ר משקל ראוי למדיניות התביעה הכללית, או לצורך אחידות מדיניותן ועמדתן של רשויות התביעה השונות."

חשוב מאוד לבטל נוהל זה היות ואין ליתן כוח כזה רב ליועץ המשפטי לממשלה. יש ליתן עצמאות משפטית לפצ"ר.

לא יתכן שהפרשנות של היועמ"ש תקבע בעניינים צבאיים ולא תהיה עליו בקרה של הפצ"ר שמתמחה בנושאים צבאיים.

המצב צריך להיות בדיוק הפוך. היועמ"ש רשאי לחוות דעתו במידה וימצא לנכון ותו לא. דעתו יכולה להיות בגדר המלצה בלבד בנושאים צבאיים והפצ"ר לא צריך להיות מחויב לחוות דעת היועמ"ש בנושאים צבאיים.

לא יתכן לאפשר לרכז סמכות כזו גדולה בידי אדם אחד יועמ"ש הן על הממשלה הן על השרים הן על הפצ"ר וכל זאת בהיותו אדם שלא נבחר ולא ממונה במשרת אמון.

יש לבטל את נוהל הקש בגג

נוהל הקש בגג הוא נוהל אבסורדי שקובע שעל ישראל להתריע בפני ארגוני הטרור בטרם היא פוגעת להם בבנינים.

כתוצאה מכך נפגעת ההרתעה של ישראל הן כלפי ארגון הטרור והן כלפי האוכלוסיה, שכן כל ארגוני הטרור והאוכלוסיה יודעים ששום דבר לא יקרה להם באשר פוגעים אך ורק בבנינים ריקים, בעוד שבישראל כל האוכלוסיה נכנסת להתגוננות היות ולא ידוע לאן הטיל שיעיף האויב יגיע.

יש לבטל את הנוהל האבסורדי הזה ולהשאיר אותו לשיקול דעת הרמטכ"ל

אין זה אומר שיש להפיל מגדלים שלמים על יושביהם. יתכן והרמטכ"ל למשל יחליט שאם מדובר בבנין שלם יש מקום להזהיר את יושביו דבר שיכול להעיד על המוסריות של הצבא הישראלי, אבל ביטל נוהל הקש בגג יאפשר לירות לעבר מקורות הירי טילים מופחתי עוצמה שאינם מפילים בנינים גם אם הם יפגעו בבניינים ובדירות בסביבת מקורות הירי.

ממש כשם שארגוני הטרור יורים טילים על בנינים מאוכלסים כך זכותה של ישראל לירות טילים לעבר מקורות הירי גם במחיר של פגיעה במבנים מאוכלסים.

בדרך זו תוחזר ההרתעה וכפי שאזורים שלמים בישראל נכנסים למגננה ביודעם שלא ניתן לדעת איזה מבנה יפגע,כך גם במקום ממנו יוריםטילים לישראל בעת ירי טילים יכנסו למגננה היות ולא יידעו מראש איזה בנין יפגע.

זאת ועוד טילים מופחתי עוצמה לא מדויקים שנורים מקורות הירי הם הרבה יותר זולים יקטינו את הפגיעה בכלכלת ישראל ויאפשרו ירי של טילים נרחב יותר לא מדויק ממש כפי שיורים על ישראל.

המצב שבו ישראל נאלצת להודיע לארגוני טרור באיזה בנין היא עומדת לפגוע הוא מצב אבסורדי שפוגע בביטחון ויש לבטלו לאלתר.

יש לבטל את סמכות היועמ"ש בסעיף 4 לחוק איסור לשון הרע לקבוע בנושא לשון הרע על ציבור  

בסעיף 4 לחוק איסור לשון הרע כתוב כדלקמן:
"לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו."

יש לבטל את הסיפא של הסעיף ולמחוק את המשפט הבא:
"אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו."

הסעיף החדש שיווצר ללא הסיפא הוא:"לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד."

הסיבה: לא יתכן לתת כזו שליטה רחבה של היועמ"ש על לשון הרע כנגד חבר בני אדם למשל על לשון הרע כנגד חיילי צה"ל. ריכוז כזה כוח גדול בידי אדם אחד עובד מדינה איננו רצוי במדינה דמוקרטית.