עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

ציוני

פועל למען שמירה על ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק וביטחון העם היהודי במסגרת פעילות ציבורית מדינית ומשפטית

יוזם חוק יסוד: הגירה לישראל למניעת כניסה ושהייה של מסתננים, איחוד משפחות ועובדים זרים שתמה תקופת עבודתם.

לבטל את הלכת קעדאן

כדי לשמור כאן על מדינה יהודית בעלת התיישבות קהילתית יהודית חייבים לבטל את הלכת קעדאן.

כדי לבטל את הלכת קעדאן צריך לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

עכשיו יבואו אנשים ויגידו לא אתה לא יכול לעשות את זה לא יתנו לך.

כדי שתהיה הבנה מדוע חייבים לבטל את הלכת קעדאן צריך להבין מדוע הלכת קעדאן הרסנית לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, לאחר שתהא הבנה מדוע הלכה זו הרסנית לקיומה של המדינה היהודית צריך להבין מדוע משפטית אין דרך משפטית הלכתית יעילה קבועה לבטל את הלכת קעדאן מבלי לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ניתן לחשוב כי אפשרות נוספת היא לבטל את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות שופטים בעלי אג'נדה ציונית על ידי הכנסת שיפרשו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו באופן שהוא אינו פוגע בסעיף המאפשר התיישבות קהילתית בחוק הלאום. זה אכן בכל מקרה חייבים גם לעשות הבעיה היא שלא ניתן לדעת מי יהיו שופטי העתיד וכיצד הם יבצעו את הפרשנות ועל כן צריך לקיים מערכת חקיקה חוקתית מפורשת שלא תאפשר פרשנות בנושא זה.

מדובר על בג"ץ קעאדן בג"ץ מספר 6698/5 בו ישבו השופטים א' ברק, ת' אור, מ' חשין, י' קדמי ו י' זמיר.

המשיבים היו מינהל מקרקעי ישראל ואחרים.

בג"ץ החל בבחינת חוק יסוד: מקרקעי ישראל.

שוב מתייחס בג"ץ למושג סל שנקרא "ערכיה של השיטה" וקובע בסעיף 1 לפסק הדין:

"עד כמה שהתכליות המיוחדות קבועות באופן מפורש או נובעות ממנו בצורה ברורה, על השופט ליתן להן ביטוי. עד כמה שהתכליות אינן קבועות במפורש בחוק ואינן נובעות ממנו באופן ברור כפי שהדבר בעניננו – על בית המשפט ללמוד על דבר תכליות מיוחדות לא רק מתוך החוק עצמו, אלא גם מתוך מקוורות נוספים ובהם מההיסטוריה החקיקתית, ממהות הענין, ממהותה של הרשות המוסמכת ומערכיה של שיטת המשפט. אכן בגיבוש התכליות המיוחדות עד כמה שהן אינן עולות במפורש ובאופן ברור מהחוק – יש לעמוד על כך שאותן תכליות תתיישבנה עם מכלול ערכיה של השיטה."

ובסעיף 20 שוב כותב בג"ץ לגבי "ערכי היסוד של המשפט והחברה בישראל", "עקרונות היסוד של השיטה" מחלחלים לכל דבר חקיקה ומהווים את תכליתו הכללית… מבין עקרונות אלה, רלבנטי לעניננו עקרון השיוויון… השוויון הוא מערכי היסוד של מדינת ישראל".

אם כן אהרון ברק מציג כאן קונסטלציה משפטית כדי להתאים אותה לדעה האישית הפרטית שלו תוך שימוש בביטויים שלא כתובים בשום חוק יסוד ותוך הגדרת השיוויון כעקרון יסוד על אף שהוא אינו נכתב בשום חוק יסוד וקובע שהוא "מהווה עקרון יסוד חוקתי".

זו למעשה קביעה חוקתית בלתי חוקתית שכן עקרון השיוויון בכלל לא מוזכר בשום חוק יסוד, אבל לאהרון ברק יש את הכוח לקבוע מה שהוא רוצה ממילא אין כבר זמן רב מי שמעליו שמנסה או מצליח לבטל את קביעתו.

ומכאן ממשיך רק וקובע כי " חובתה של המדינה לנהוג בשיוויון משתרעת על כל פעולותיה. היא חלה איפוא, גם לעניין הקצאת מקרקעי המדינה" –

והנה לכם כך נוצר המתכון המשפטי לחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בה היהודית מחזיקים ברוב מוצק של הקרקעות כפי שרקח אותו אהרון ברק בין אם במודע ובין אם לאו.

"20 מסקנתי היא איפוא זו: החלטה שהמינהל היה מקבל להקצות במישרין מקרקעין בטל עירון להקמת יישוב קהילתי ליהודים בלבד היתה פוגעת בתכלית (הכללית) המונחת ביסוד סמכותו של המינהל, והיא הגשמת השוויון. החלטה כזו, לא היה בה כדי להגשים תכליות מיוחדות של חוק מינהל מקרקעי ישראל שבנסיבות הענין ועל פי נוסחת האיזון הראויה ידן על העליונה. נמצא כי הלכה כזאת, לו היתה מתקבלת, היתה בלתי חוקית."

כלומר על פי פסק דין זה לא ניתן להקים או לשמור על ישובים יהודים במדינת ישראל.

על פי מורשתו של אהרון ברק כפי שמשתקפת בפסיקה זו התוצאה היא כי לו רק הערבים רוצים בכך כל היישובים בישראל יכולים להיות יישובים מעורבים ובהם בתי כנסת ומסגדים. ליהודים אסור שתהיה התיישבות קהילתית וכל הרעיון של הקמת מדינה ליהודים חייב להיות משולב בהקמת יישובים יהודים ערבים.

מישהו בדורות הבאים חייב לבטל את הלכת קעדאן לא יתכן להשאיר אותה על כנה.

עכו, רמלה, לוד, נצרת עילית, כרמיאל, חיפה ועוד כבר מהווים ישובים מעורבים.

על פי פסק דין זה שאר היישובים היהודיים כולל יישובים בעלי מאה אחוז יהודים עלולים להפוך ליישובים מעורבים יהודים ערבים.

פרעות תשפ"א בהם פרעו תושבים ערבים ביהודים הוכיחו שהמודל של ישובי יהודי ערבי מעורב לא יכול ליתן ביטחון ליהודים בישראל.

כדי להגן על היהודים חייבים לאפשר התיישבות יהודית מלאה.

אסור להסכים עם המשך קיומה של הלכת קעדאן מישהו בצמרת חייב להתעורר ולטפל בזה!

הפתרון האפשרי לקיומם של יהודים וערבים ביחד במדינה תוך שמירה על ביטחון היהודים שגרים כאן הוא לא עירוב בתוך יישובים אלא קיום יישובים יהודים וישובים ערבים זה לצד זה ולא זה בתוך זה.

עוד קובע אהרון ברק תוך התעלמות מהצורך של היהודים שחיו בגולה להתקבץ יחדיו למדינה אחת כדי לגור ביחד ולשמור על ביטחונם המשותף כלדקמן:

"אין כל מאפיינים המייחדים את היהודים המבקשים לבנות ביתם ביישוב קהילתי באמצעות האגודה השיתופית קציר, המצדיקים הקצאת קרקע המדינה להתיישבות יהודית בלבד".

אסור להסכים לדעה של אדם שקובע שאסור להקים התיישבות יהודית במדינת היהודים.

אהרון ברק בהמשך מתייחס לכך כהפליה בין יהודים ללא יהודים ומבחינה משפטית לא אפשר את הדבר. שלושה שופטים נוספים לא טרחו להזכיר את הצורך של העם היהודי במדינה יהודית בעלת התיישבות יהודית קהילתית והסכימו עם אהרון ברק – ת' אור, י' זמיר, מ' חשין.

גם השופט החמישי קדמי קיבל את עמדתו של אהרון ברק אך לא הסכים לקבל את זה רטרואקטיבית.

יוצא שחמישה שופטים קבעו שאסור להקים יישובים יהודים בישראל.

האם עלינו לקבל את גזירת הגורל ולהסכים עם פסיקה זו?

האם עתידה של מדינת ישראל היא להיות בעלת יישובים מעורבים יהודים ערבים החיים זה בתוך זה?

האם ביטחון העם היהודי יוכל להתקיים בכך שנחיה כאן במדינה מעורבת יהודית ערבית פלסטינית?

ברור שלא!

זה שנקבע בפסק דין על ידי מספר שופטים כאילו הנושא לא חוקתי מכוח פרשנות התואמת את דעתם האישית כאשר שופטים אחרים יכלו היו לפסוק אחרת, אין להסכים לזה כי זה נקבע מכוח פרשנות ולא מכוח חוק מפורש.

חייבים לחוקק חוק יסוד מפורש שיאפשר מבחינה חוקתית התיישבות יהודית מלאה!

תוכן עניינים

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

ציוני

פועל למען שמירה על ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק וביטחון העם היהודי במסגרת פעילות ציבורית מדינית ומשפטית

יוזם חוק יסוד: הגירה לישראל למניעת כניסה ושהייה של מסתננים, איחוד משפחות ועובדים זרים שתמה תקופת עבודתם.

דילוג לתוכן