חוק יסוד: ההגירה לישראל

בעמוד זה תוכלו לקרוא אודות השתלשלות העניינים שאירעה לצורך קידומו של חוק יסוד: ההגירה לישראל מאז שניסחתי אותו לפני למעלה מעשר שנים, המשך בהגשתו בכנסת בשנת 2017 והמשך הלאה.

כמו כן תוכלו לקרוא מידע אודות היתרונות וההכרח בחקיקת חוק יסוד: ההגירה לישראל לצורך המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית בעלת רוב יהודי מוצק לדורות.

עוד תוכלו לקרוא אודות החשיבות בניסוח נוסח נכון, מדוע לטובת מדינת ישראל יש להקפיד על הנוסח שניסחתי ולא להסכים לשינויי נוסח שלאחרונה הוצעו על ידי אחרים.

הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל אותה ניסחתי כמעט והגיעה לשלב חקיקה סופית, עברה את אישור הלשכה המשפטית של הכנסת, הונחה על ידי יו"ר הכנסת בשלוש כנסות בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אך לא ניתן היה להמשיך בחקיקתה עקב התנגדות פוליטית ומשפטית.

בזכות פעילות נמרצת וחשובה של חברת הכנסת מאי גולן שהכירה בחשיבות הרבה ובהכרח בחקיקת חוק יסוד ההגירה עלתה הצעת חוק היסוד להצבעה במליאת הכנסת ביום רביעי ה 14.7.2021 והצביעו בעדה במליאת הכנסת 49 חברי כנסת מהאופוזיציה מסיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית (עם 2 מקוזזים יוצא למעשה 51 בעד).

חקיקת חוק יסוד ההגירה בנוסח שלהלן האפקטיבי הינה בלתי נמנעת שכן לישראל אין כל בסיס חוקתי לטפל בהגירה לתוכה.

אני מציג מידע זה לפניכם ומי יתן ומישהו יום אחד יצליח לגרום להצעת חוק היסוד לעבור בכנסת ונקווה שזה יקרה לפני שמדינת ישראל תהפוך למדינה רב לאומית.

להלן הנוסח המלא של הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל

הגדרות: 1. מהגר בלתי חוקי: אדם שנכנס לישראל או שוהה בשטחה, שלא מכוח אחד מהבאים: (א) חוק השבות, תש"י-1950. (ב) אשרת תייר תקפה.(ג) אשרת עבודה תקפה. (ד) צאצא של אדם העונה לאחד או יותר מסעיפים 1(א)-1(ג).

עקרונות יסוד: 2. זכויות היסוד של קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והבטחת קיומם של אזרחיה מושתתות על ההכרה בזכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה.

מטרה: 3. חוק יסוד זה, מטרתו להגן על זכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה, ולעגן בחוק יסוד את הזכות הזו, תוך מתן מעמד על חוקי לזכות זו, נוכח טיבה וחשיבותה.

שמירה והגנה על המדינה: 4. מדינת ישראל זכאית לקבוע מי ייכנס אליה ומי ישהה בה ובכלל רשאית למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים, כהגדרתם בחוק יסוד זה, לתחומה, ואף להרחיקם מתחומה לאחר שנכנסו אליו.

חירות אישית: 5. מדינת ישראל זכאית להגביל את חירותו של מהגר בלתי חוקי, כהגדרתו בחוק יסוד זה, במאסר, במעצר, במשמורת, בהגבלת מיקום שהייתו, בהרחקתו מן המדינה, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

פגיעה בזכויות: 6. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא לפי חוק-יסוד מאוחר מכוח הסמכה מפורשת בו, שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת.

תחולה: 7. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק זה.

נוקשות: 8. א. אין לשנות חוק- יסוד זה אלא בחוק-יסוד מאוחר מכוח הסמכה מפורשת בו שנתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת.ב. האמור בחוק יסוד זה גובר על האמור בכל חוק יסוד אחר לרבות על האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק ובכל דבר חקיקה אחר.

דברי הסבר שחיברתי לנוסח הראשון שהוגש בשנת 2017 בכנסת:
1. מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש כבית לאומי לעם היהודי, אשר נרדף והושמד ברחבי העולם. מדינת ישראל הינה מדינת מפלט יחידה עבור העם היהודי ומשום כך מדובר במדינה בעלת מאפיינים ייחודיים.
2. מצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל, מחייב כתנאי הכרחי לקיומם של היהודים במדינת ישראל, לשמר רוב יהודי מאסיבי. צמצום הרוב היהודי במדינת ישראל, עלול להעמיד בסיכון חמור ביותר את הישרדותם של היהודים במדינת ישראל, הן כפרטים והן כעם.
3. משום כך, שאלת ההגירה לישראל הינה שאלה קיומית קרדינלית במדינת ישראל, להבדיל ממרבית מדינות העולם אשר אינן נמצאות במצבה הייחודי של מדינת ישראל.
4. יש צורך דחוף וחיוני לפעול חקיקתית לצורך שמירה על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ולמניעת הפיכתה של מדינת ישראל למדינה רב לאומית, תוך סיכון חמור לשלום אזרחיה.
5. חוק היסוד החדש מנוסח כך באופן שיהיה ברור שפרשנותו גוברת על כל האמור בחוקי היסוד והחקיקה במדינת ישראל לרבות על כל האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל פסקת ההגבלה האמורה בו.

דברי הסבר שונים שחיברתי לאותו נוסח שהוגש בשנת 2020 בכנסת:

הזכות לאסור הגירה של מהגרים בלתי חוקיים לישראל כהגדרתם בחוק יסוד זה, שהם אנשים שנכנסו לישראל או שוהים בשטחה שלא מכוח חוק השבות, אשרת תייר תקפה, אשרת עבודה תקפה, או צאצאיהם, אינה מוסדרת בחוק-יסוד ולכן ישנה לאקונה חוקתית המונעת ממדינת ישראל לבצע פעולות יעילות למניעת כניסת מהגרים בלתי חוקיים לשטחה ושהייה שלהם בישראל.

כתוצאה מהחסר החוקתי הקיים, ישראל נאלצת לקבל תופעה של כניסה ושהייה של מהגרים למיניהם, מסתננים אריתראים, סודאנים ודארפורים, מהגרי נישואין פלסטיניים על פי ההליך המכונה "איחוד משפחות" ועוד. כמו כן, ישראל מתקשה למנוע שהייה של עובדים ועובדות זרוים שתמה תקופת אשרתם על פי הרישיון שניתן להם וכן של צאציהם של כל אלה המוזכרים לעיל.

על כן, יש צורך דחוף בחקיקת חוק יסוד: ההגירה לישראל בנוסח האמור והמוצע בהצעה זו, ובו לקבוע כללים חוקתיים משפטיים ברורים הגוברים כל כל כלל חוקתי ופרשני אחר. כללים אשר אינם ניתנים לפרשנות דו-משמעית בדבר זכותה של מדינת ישראל לפעול על פי מדיניותה בנושאי הגירה בהתאם לחוק-יסוד זה, לצורך מניעת כניסה ושהייה של מהגרים בלתי חוקיים כהגדרתם בחוק-יסוד זה.

חוק היסוד המוצע יאפשר לישראל להישאר כבית לאומי נצחי לעם היהודי, למנוע את צמצום הרוב היהודי המאסיבי הדרוש לצורך המשך קיומם של היהודים בישראל לנצח נצחים ולמנוע את הפיכתה בפועל של ישראל ממדינה יהודית למדינה רב לאומית.

חוק יסוד: ההגירה לישראל המוצע מנוסח באופן שיהיה ברור שהאמור בו ופרשנותו גוברים ויגברו לנצח על כל האמור בחוקי היסוד ועל כל דברי החקיקה במדינת ישראל ובכלל זה על כל האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל כל דברי החקיקה במדינת ישראל ובכלל זה על כל האמור בחוק יסוד: כבודהאדם וחירותו ועל פסקת ההגבלה האמורה בו, וזאת לאור החשיבות העליונה לשמירה על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בעלת רוב יהודי מאסיבי לנצח נצחים על פי העקרונות הקבועים בחוק-יסוד זה.

בנוסח הצעת חוק היסוד בכנסת העשרים וארבע, אשר הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בסיוון התשפ"א (18.5.2021), נוספה בסיום דברי ההסבר הפסקה הבאה:

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת נאוה בוקר (פ/20/5344), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת מאי גולן וקבוצת חברי הכנסת (פ/23/2346) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר (פ/24/367). הצעת החוק זהה לפ/23/2346 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת

מאמר הרחבה 

מדוע ישראל חייבת חוק יסוד: הגירה?
זאב ז'בוטינסקי במאמרו "שוב על ארץ ישראל ה"דו-לאומית" כותב את הדברים הבאים:

"הגדרה עצמית לאומית מלאה היא, בסיכומה הסופי, שאלה של רוב טריטוריאלי. הדבר נכון אפילו ביחס לתפיסה ה"רוחנית" של הציונות. אחד-העם עצמו הודה, כי כדי להגשים את חזונו בדבר "מרכז רוחני" על היהודים להיות תחילה רוב בארץ ישראל (מאמרו "שלוש מדרגות"). מלוא העצמאות הלאומית-תרבותית אינה מתבטאת בכך, שהיהודים ידברו בלשון העברית העתיקה ויכתבו בה ספרים, אלא בכך, שהיהודים יקימו חברה, שכל המבנה שלה, החל בתחיקה הסוציאלית וכלה בפרט האחרון של הווייתה, ישמש בבואה להתחלה רוחנית, מיוחדת, בעלת ייחוד יהודי. לשם כך, מובן, מן ההכרח שקודם-כל יהיו היהודים לרוב, ואפילו הרוב השולט בכל אפיקי החיים המקומיים, למן הפרלמנט ועד הרחוב. "רוב" הוא המושכל הראשון של הציונות. הוויתור עליו הוא בגדר ויתור על הציונות". – דברים חזקים ועוצמתיים של זאב ז'בוטינסקי שיפים גם לימינו.

המצב החוקתי בהיעדר חוק יסוד הגירה:
במשך כל שנות הקמתה, לישראל עדיין אין כלי משפטי חוקתי אחד שיכול להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק לדורות. כתוצאה מכך ישראל נאלצת לקבל תופעה של כניסה ושהייה של המוני מסתננים לרבות אריתראים וצפון סודאנים, של הגירת נישואין פלסטינאים על פי ההליך המכונה "איחוד משפחות" ושל השתקעות עובדים ועובדות זרים שתמה תקופת עבודתם על פי הרישיון שניתן להם ושל צאצאיהם. ישראל למעשה הפכה למשל כמעין בית לאומי שני של אריתראה וצפון סודאן מבלי יכולת לבצע פעולה אפקטיבית להוצאת מסתננים מריכוזי האוכלוסייה בפרט, או מישראל בכלל, או כלפי מהגרי נישואין פלסטינאים בגילאים מסוימים וכלפי עובדים ועובדות זרים שהחליטו להשתקע כאן ולהקים כאן משפחות בתום תקופת עבודתם עקב חסר/לאקונה חוקתית.

בדברי ההסבר להצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל כתבתי את הדברים הבאים:
"מדינת ישראל הוקמה כדי לשמש כבית לאומי נצחי לעם היהודי, אשר נרדף והושמד ברחבי העולם. מדינת ישראל היא מדינת מפלט יחידה עבור העם היהודי ומשום כך מדובר במדינה בעלת מאפיינים ייחודיים. מצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל, מחייב כתנאי הכרחי לקיומם של היהודים במדינת ישראל, לשמר רוב יהודי מאסיבי לנצח נצחים. צמצום הרוב היהודי במדינת ישראל, עלול להעמיד בסיכון חמור ביותר את הישרדותם של היהודים במדינת ישראל, הן כפרטים והן כעם. משום כך, סוגיית ההגירה לישראל הינה סוגיה קיומית קרדינלית במדינת ישראל, להבדיל ממרבית מדינות העולם אשר אינן נמצאות במצבה הייחודי של מדינת ישראל. יש צורך דחוף וחיוני לפעול באופן חוקתי לצורך שמירה על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי באופן נצחי כאמור בחוק יסוד הגירה זה, וזאת מבלי לגרוע מן הרוב היהודי לנצח נצחים ולמניעת הפיכתה של מדינת ישראל למדינה רב לאומית, תוך סיכון חמור לשלום אזרחיה. חוק היסוד החדש מנוסח כך באופן שיהיה ברור שפרשנותו גוברת ותגבר לנצח על כל האמור בחוקי היסוד והחקיקה במדינת ישראל לרבות על כל האמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועל פסקת ההגבלה האמורה בה."

היתרונות בחקיקת חוק יסוד: ההגירה לישראל:
בהתאם לעקרונות בחוק יסוד: ההגירה לישראל: 1. חוק יסוד: ההגירה לישראל יעגן כזכות חוקתית את זכותה של מדינת ישראל שלא לאפשר את שינוי הרכב אוכלוסייתה באמצעות קבלת מהגרים בלתי חוקיים לתוכה אלא על פי ובהתאם לחוק השבות.  2. חוק היסוד יגן על זכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה, ויעגן בחוק יסוד את הזכות הזו, תוך מתן מעמד על חוקי לזכות זו, נוכח טיבה וחשיבותה.  3. חוק היסוד יאפשר למדינת ישראל לקבוע מי יכנס אליה ומי ישהה בה ובכלל זה יאפשר למדינה למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בתחומה ואף להרחיקם מתחומה לאחר שנכנסו אליו.  4. חוק היסוד יאפשר למדינת ישראל להגביל את חירותם של מהגרים בלתי חוקיים בדרך של מאסר, מעצר, משמורת, הגבלת מיקום שהייתם, הרחקתו מן המדינה, הסגרה או בכל דרך אחרת.  5. כל רשות מרשויות השלטון תהיה חייבת לכבד את הזכויות על פי חוק היסוד.

המתנגדים מבחוץ לחוק יסוד: ההגירה לישראל עלולים לטעון כנגד, כי כביכול, על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים ישראל חייבת לקלוט מבקשי מקלט ככל שאלה מגיעים אליה בדרך היבשה הים או האוויר. על כך ניתן להשיב כדלקמן: הצעת חוק יסוד: ההגירה לישראל מנוסחת בהתאם להנחיות בג"ץ בדבר ניסוח חוק יסוד ובהתאם לאמור באמנה בדבר מעמדם של פליטים שמאפשרת למדינה לשקול שיקולי ביטחון לאומי. זכויות היסוד של קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והבטחת קיומם של אזרחיה מושתתות על ההכרה בזכותה של מדינת ישראל למנוע כניסת מהגרים בלתי חוקיים לתחומה ושהייתם בה ועל ההכרה כי שיקולי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל מאפשרים למדינה את הזכות האבסולוטית שלא לאפשר את שינוי הרכב אוכלוסייתה באמצעות קבלת מהגרים בלתי חוקיים מחוץ לישראל לתוכה אלא על פי ובהתאם לחוק השבות.

המתנגדים מבית לחוק יסוד: ההגירה לישראל עלולים לטעון כנגד כי חקיקת חוק היסוד עלולה להימשך זמן רב וכי חבל להיכנס לחקיקה כזו שכן ממילא להערכתם בג"ץ יפסול את החוק במלואו או חלקו או יפרש אותו בצורה שתעקר אותו מתוכן דבר שעלול לגרום נזק חוקתי. על טענות אלה אפשר להשיב: ראשית אין בממד הזמן שום גורם שבגינו יש למנוע את הניסיון לחקיקת חוק: יסוד הגירה לישראל שזהו חוק היסוד שמהווה למעשה חוק יסוד משלים לחוק יסוד: הלאום וביחד ניתן אף לכנותם כמהפכה החוקתית השנייה בישראל. מאז קום המדינה לא היה קיים צורך חיוני כל כך לחוק יסוד הגירה כפי שקיים כיום, היות וישראל לא נתקלה בבעיות הגירה בעבר כפי שהיא נתקלת בהן כיום ועל כן כעת נוצר צורך חיוני בחוק יסוד הגירה שכזה שלא היה כמותו בעבר. לגבי טענת הבג"ץ ניתן לטעון כי ראשית מבחינה משפטית חוקי היסוד נמצאים בהיררכיה המשפטית מעל הרשות השופטת אשר עליה לפסוק בהתאם לכתוב בחוקי היסוד וכך יהא עליהם לפסוק בהתאם לכתוב בחוק יסוד: ההגירה לישראל. חוק יסוד שמנוסח ברור בנוסח כפי שהוגש, בג"ץ יצטרכו לפסוק לאורו. אין בחשש שלא יעשו כך או שיתנו פרשנות אחרת לחוק היסוד בכדי למנוע את חקיקת חוק היסוד ובמידה ותיווצר בעיה משפטית שתעלה תמיד ניתן יהיה לפעול לתקנה. החשש הזה לא אמור למנוע ולבטל את הצורך החיוני בהפיכת נושא ההגירה לנושא חוקתי בהיותו נושא קיומי ממדרגה ראשונה ולא אמור להשאיר את מדינת ישראל ללא כל כלים חוקתיים משפטיים בכדי להתמודד עם תופעות מסוכנות אלו.