לתקן את סעיף ההסתה

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

עורך דין מדיני חוקתי עדי ברוך

ציוני

פועל למען שמירה על ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי מוצק וביטחון העם היהודי במסגרת פעילות ציבורית מדינית ומשפטית

יוזם חוק יסוד: הגירה לישראל למניעת כניסה ושהייה של מסתננים, איחוד משפחות ועובדים זרים שתמה תקופת עבודתם.

צריך לתקן את סעיף ההסתה שבחוק העונשין ולמחוק את הדרישה להוכיח אפשרות ממשית

יש לתקן את סעיף ההסתה לאלימות בחוק העונשין ולמחוק ממנו את הדרישה להוכיח אפשרות ממשית שהפרסום המסית יביא לעשיית מעשה אלימות באופן שעצם הפרסום המסית כבר יהווה כשלעצמו בסיס להרשעה על פי הסעיף מבלי צורך להוכיח אפשרות ממשית.

נכון להיום כדי שפרסום יחשב כמסית יש משום מה צורך להוכיח לא רק שפורסם פרסום מסית אלא גם שעל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות.

הדרישה להוכיח אפשרות ממשית היא דרישה קשה ונתונה לפרשנות.

יש לקבוע שאין צורך בלהוכיח אפשרות ממשית שפרסום מסית יביא לעשיית מעשה אלימות אלא שדי בעצם פרסום הפרסום המסית כדי להיענש.

אם נסתכל על סעיפי ההסתה הנוספים בחוק העונשין אין כזו דרישה להוכחת אפשרות ממשית אלא די בהם בפרסומים מסיתים כדי להיענש.

למשל בהסתה להשתמטות, בהסתה לאי ציות, בהסתה לגזענות, בהסתה של חבר בני אדם, בהסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית, בהסתה להימנע מתשלומי חובה.

ניתן לראות את נוסחי הסעיפים הנ"ל ולראות שאין בהם צורך להוכיח אפשרות ממשית.

רק בסעיף ההסתה לאלימות משום מה יש להוכיח גם אפשרות ממשית.

השארת הדרישה של אפשרות ממשית רק בסעיף של הסתה לאלימות משדרת מסר שהחוק מקל על מסיתים לאלימות שכן קשה יותר להגיש נגד מסיתים לאלימות כתבי אישום על ההסתה לאלימות מאשר כנגד מסיתים אחרים.

להלן סעיפי ההסתה בחוק העונשין על פיהם ניתן לראות שרק בסעיף ההסתה לאלימות יש את דרישת הוכחת האפשרות הממשית:

סעיף 109 לחוק העונשין שכותרתו: הסתה להשתמטות כדלקמן:
109. (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.

סעיף 110 לחוק העונשין שכותרתו: הסתה לאי ציות, כדלקמן:
110. מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים.

סעיף 144ב. לחוק העונשין שכותרתו: איסור פרסום הסתה לגזענות, כדלקמן:
144ב. (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב) לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.

סעיף 144ד2 לחוק העונשין שכותרתו: הסתה לאלימות, כדלקמן:
144ד2. (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.

סעיף 145 לחוק העונשין שכותרתו: התאגדות אסורה, כדלקמן:
145. התאגדות אסורה, לעניין סימן זה, היא –
(2א) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות כהגדרתה בסימן א'1, לרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, לעקרונותיהם של הנאצים או של התנועה הנאצית;

סעיף 166 לחוק העונשין הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית כדלקמן:
166. המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על ידי פרסום, דינו – מאסר שלוש שנים.

סעיף 289 לחוק העונשין שכותרתו: הסתה להימנע מתשלומי חובה כדלקמן:
289. המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

שיתוף העמוד:

וואטספ
פייסבוק
אימייל
טוויטר
טלגרם
דילוג לתוכן